עמוד הבית
מי אנחנו
פורומים ורשימת תפוצה
אלמנך שמי ישראל
אסטרו-לאב
ציוד לצפייה בשמיים
בנה במו ידיך
חדשות ומאמרים

אלמנך שמי ישראל דן בתופעות אסטרונומיות הנראות משמי ישראל

כוכבים משתנים
התכסויות כוכבים
אלמנך שנתי
מערכת השמש

 

 
 

מגיד הרקיע לשנת   2014

מגיד הרקיע לשמי ישראל
 
לוח שנה לשמי ישראל
 
ספר השנה לשנת 2014
 
מטרות מטאורים
 
תיאור גרפי של מערכת השמש
 

מגיד הרקיע של האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומצפה הכוכבים בגבעתיים מספק נתונים על מאורעות אסטרונומיים באופק ישראל לשנת   2014.  מגיד הרקיע חושב עבור אופק גבעתיים, כלומר, עבור צופה המצוי במצפה הכוכבים בגבעתיים. מאורעות המתרחשים בשמי מישראל ונצפים ממקומות אחרים, בהם יש השפעה למיקומו של הצופה, כגון, זמני זריחה ושקיעה של גרמי שמים, התכסויות של גרמי שמים על ידי כוכבי לכת, ירח ואסטרואידים, עשויים להיבדל בשתי דקות, לכל היותר, לעומת אופק גבעתיים.  מגיד הרקיע חושב בדיוק רב אולם עשויים להופיע הפרשים קלים בגלל תופעות אטמוספריות - שינוי בלחץ אטמוספירי, לחות, הבדלי טמפרטורה וכדומה.

  ביומן השמיים נרשמות תופעות אסטרונומיות שונות. מרבית התופעות הן אלו הניתנות לצפייה מישראל. למרות זאת, מצוינות מספר תופעות בעלות חשיבות גם אם אינן ניתנות לצפייה מישראל.  בהתקבצויות, הכוונה היא למצב בו מרכזי שני הגופים הם בקרבה הקטנה ביותר.  התכסויות על ידי הירח חושבו לאופק גבעתיים. בכל מקרה, רצוי להביט על התופעה מספר דקות לפני הזמן המצוין. בפרטי התכסות כוכב  על ידי הירח ניתן מספר או שם הכוכב וכן בהירותו. כמו כן אופי התופעה התכסות או סוף התכסות.  בנתוני ההתכסות מצוין שם הכוכב ובהירותו. הנתונים עבור כוכבים משתנים הם מקורבים עד כדי כמה ימים.

מילון מושגים עבור התופעות המצוינות ביומן השמים:

ביומן השמים ישנן מרבית התופעות הנראות בשמי ישראל. החל מתנועות כוכבי הלכת, הירח, אסטרואידים וכלה בתופעות שונות כגון מופעי הירח, מיקומו וכדומה. להלן מילון מושגים קצר שיסייע להבין את הנאמר ביומן השמים:

אלונגציה - מרחק זוויתי, הנמדד במעלות לאורך קווי האורך השמימיים, מהשמש. ככל שהאלונגציה גדולה יותר, גרם השמים רחוק יותר מהשמש ונוח יותר לתצפית. (על פי רוב כל °15 אלונגציה שקולות למרחק של שעה מהשמש, כלומר, גרם שמים המצוי באלונגציה של °15 מהשמש ישקע שעה לפניה או יזרח שעה לפניה. אם המרחק הוא °30 ההפרש בין זמני הזריחה או השקיעה יהיה שעתיים וכן הלאה. את זמני הזריחה והשקיעה ניתן למצוא בטבלאות).

אלונגציה מזרחית - הכוכב נראה מזרחית לשמש (נראה בערב).

אלונגציה מערבית - הכוכב מצוי מערבית מהשמש (נראה בבוקר).

אפגאום - הנקודה על מסלולו של הירח סביב כדור הארץ בה המרחק ביניהם הוא מירבי.

אפהליון - הנקודה על מסלולו של כוכב לכת סביב השמש בה המרחק ביניהם הוא מירבי.

בהירות - מושג המופיע לאורך כל הטבלאות. מידה המשמשת למדידת עצמת האור של גרמי השמים. סולם הבהירויות הינו סולם מעריכי יורד, כאשר ההפרש בין שתי דרגות בהירות הוא פי 2.5. כלומר: ככל שהמספר המבטא את בהירות גרם השמים, קטן יותר, זוהרו של הכוכב גדול יותר. לדוגמה, בהירותו של סיריוס, כוכב השבת הזוהר ביותר בשמים, הינה 1.68-. בהירותו של צדק עומדת סביב 2.3-. בהירותו של כוכב השבת המצוי על סף הראייה הינו 6. במשקפת ובטלסקופ קטן בקוטר 60 מ"מ, ניתן להבחין בכוכבים עד בהירות 11 .

דימדומים נתון המציין את מיקום השמש מתחת לאופק. ישנם 3 זמני דימדומים אזרחי, בו השמש מצויה 96 מעלות מהזניט (כ- 6 מעלות מתחת לאופק), ימי, בו השמש מצויה 102 מעלות מהזניט (כ-12 מעלות מתחת לאופק) ההגדרה נובעת מכך שבדמדומים הימיים לא ניתן להבחין בין קו הים לשמים, ואסטרונומי, בו השמש מצויה 108 מעלות מהזניט (כ-18 מעלות מתחת לאופק). דימדומים אסטרונומיים הם הרגע שבו ניתן לראות כוכב בהירות 6 בזניט (תחילת פרק הזמן עבור דמדומי ערב וסופו בדמדומי בוקר).

התקבצות - מצב בו ההפרש בין קווי האורך השמימיים שבין שני גרמי שמים הוא °0. אם גם ההפרש בין קווי הרוחב הוא °0 או קטן מהגודל הזוויתי של אחד מגרמי השמים, אחד הגופים (הקרוב יותר) יכסה את הגוף השני.

התקבצות עליונה - כאשר כוכב לכת מתקבץ עם השמש, והשמש קרובה יותר לכדור הארץ.

התקבצות תחתונה - כאשר כוכב לכת מתקבץ עם השמש והשמש רחוקה יותר (נכון רק לכוכב חמה ונוגה).

חולף - כאשר גוף מסוים חולף במרחק זוויתי מסוים מגוף אחר. בשל אי הדיוקים שהוזכרו לעיל, כאשר המרחקים בין מעברים של אסטרואידים קטנים מ- "2 (שתי שניות קשת), עשויה להיראות התכסות. כאשר המרחק שבו הירח חולף מגוף קטן מ- '15 עשויה להיראות התכסות.

יחידה אסטרונומית אחת - המרחק הממוצע בין כדור הארץ והשמש, כ- 150 מליון ק"מ.

מישור המילקה - המישור בו סובב כדור הארץ סביב השמש. זה גם המישור בו נעה השמש על כיפת השמים.

מרחק זוויתי - המרחק, בזווית ראייה, בין שני גופים. לדוגמה, הגודל הזוויתי של הירח הינו מחצית המעלה ( ½° ). בכל מעלה יש 60 דקות (יסמונו כ- '60) ובכל דקה 60 שניות ("60). כושר ההפרדה של העין הינו כ-'2 (שתי דקות). טלסקופ חובבים בקוטר 60 מ"מ עשוי להפריד בין שני כוכבים שהמרחק ביניהם "3 וטלסקופ בקוטר 8 אינטש עשוי להפריד בין שני כוכבים שהמרחק הזוויתי בינם קטן משניית קשת אחת.

נטייה - קו רוחב שמימי. נמדד במעלות מקו המשווה השמימי. ערך חיובי מציין כוכב שהוא צפוני לקו המשווה השמימי.

ניגוד - כאשר כוכב לכת (למעט נוגה וכוכב חמה), הירח או אסטרואיד מצוי באלונגציה °180 מהשמש. בעת הניגוד, גרם השמים זורח עם שקיעת החמה ולכן הוא נראה בכל שעות הלילה וכמו כן הוא במרחק הקטן ביותר מכדור הארץ ולכן בהירותו גדולה.

עלייה ישרה - קווי האורך השמימיים. הם מצוינים בשעות כך שכל שעה שקולה ל- °15 ונמדדים לכיוון מזרח מנקודת השוויון, היא הנקודה בה השמש מצויה בקשר העולה של מסלולה ביום שיוויון האביב. על פי המפתח שהוסבר בערך 'אלונגציה', ההפרש בין העלייה הישרה של שני גופים מציינת את הפרש זמני הצהירה של שני הגופים.

עמידה - כאשר כוכב הלכת או האסטרואיד אינו משנה את מיקומו יחסית לכיפת השמים, בין תנועה קדומנית לתנועה אחורית.

פריגאום -  הנקודה על מסלולו של הירח סביב כדור הארץ בה המרחק ביניהם הוא מינימלי.

פריהליון - הנקודה על מסלולו של כוכב לכת סביב השמש בה המרחק ביניהם הוא מינימלי.

צהירה - כאשר גרם שמים עובר בדיוק בקו המצהר (המעגל החוצה את כדור השמים דרך הזניט והדרום). בעת הצהירה, גרם השמים מצוי בגובה המירבי מעל האופק.  (צהירה תחתונה היא כאשר גרם השמים חוצה את המצהר מתחת לאופק, או בין כוכב הצפון לאופק עבור כוכבים סובבי-קוטב).

קז"ש במטר מטאורים. הקצב התאורטי של מטאורים בשעה בשעת השיא שהיה נצפה לו מקור המטר (הרדיאנט) היה בזניט.

קשר יורד - כאשר גרם שמימי, בתנועתו על כיפת השמים, חוצה את קו המשווה השמימי מצפון לדרום.

קשר עולה - כאשר גרם שמימי, בתנועתו על כיפת השמים, חוצה את קו המשווה השמימי מדרום לצפון.

תנועה אחורית של כוכבי לכת ואסטרואידים - הואיל וכדור הארץ נע סביב השמש במהירות יחסית השונה ממהירותם של יתר כוכבי הלכת, אסטרואידים ושביטים, הם עשויים לנוע, כשהם מצויים סמוך לניגוד, ממזרח למערב על פני כיפת השמים. תנועה זו נקראית 'תנועה אחורית'.

תנועה קדומנית של כוכב לכת - התנועה ה'רגילה' של גרמי השמים במערכת השמש, על כיפת השמים בינות לכוכבי השבת היא ממערב למזרח. השמש והירח נעים בתנועה קדומנית כל הזמן.

מושגים נוספים:

מידע מקיף על תופעות הקשורות לאסטרונומיה התצפיתית בפרט ובנושא האסטרונומיה בכלל ניתן למצוא בספר:

אסטרונומיה - מדריך להכרת השמים, פרי עטו של הח"מ. ניתן לרכוש את הספר במחיר של –90 ₪ (לחברי אגודה בלבד). על ידי משלוח המחאה או באמצעות כרטיס אשראי בטלפון 03-6724303  או בדואר אלקטרוני:

astronomy@cosmos.co.il

המחבר וההוצאה השקיעו את מירב המאמצים כדי שהמידע הכלול באלמנך יהיה נכון ומעודכן למועד הוצאתו לאור. עם זאת, המחבר או ההוצאה אינם אחראים לכל תוצאה או נזק העלולים לנבוע מטעות, השמטות, אי-דיוקים, שינויים וכיו"ב במידע הכלול באלמנך ואו במפות הכלולות בו ואו באיורים ובכל חומר אחר שכלול באלמנך.

אנו נשמח לקבל את הערות הקוראים באשר לתוכנו של הספר וכל מידע שנוגע לטעות, השמטה וכיו"ב תתקבל בברכה. את ההערות אפשר לשלוח באמצעות הדוא"ל: igal@cosmos.co.il  

דצמבר
נובמבר
אוקטובר
ספטמבר
אוגוסט
יולי
יוני
מאי
אפריל
מרס
פברואר
ינואר