חדשות ומאמרים |
|
||||
אסטרונומיה ואסטרופיזיקה
|
|||||
האצן
ברועה הדובים מאת: ד"ר יגאל פת-אל השמש
שלנו היא כוכב. כוכבים, כבני אדם נולדים, חיים ומתים. כמו בני האדם, הכוכבים
נבדלים זה מזה במיתתם; יש כאלה שימותו בצנעה ויש כאלה שימותו ברעש רב. השמש
שלנו היא מסוג הכוכבים שמותם יהיה צנוע. למעשה כל הכוכבים שמסתם היא עד כמה
מסות שמש ימותו בצנעה, בתופעה הקרויה – ערפילית פלנטרית. אולם כוכבים שמסתם
גדולה מ-8 או 10 מסות שמש ימותו בפיצוץ אדיר, אחד מהתהליכים האלימים ביותר
ביקום – סופרנובה. משמעות המילה היא – כוכב חדש כיוון שבעבר, כאשר נצפו כוכבים
אלה בשמים, הם הבליחו משום מקום ולאחר חודשים אורם דעך עד שנעלמו. כיום אנו
יודעים שאלה אינם כוכבים חדשים אלא כוכבים מסיביים זקנים, בסוף דרכם. כאשר כוכב מסיבי מאוד מגיע
לסוף דרכו נוצרת בליבו ליבת ברזל (כוכבים דוגמת השמש אינם יכולים לייצר חומרים
הכבדים יותר מפחמן וחמצן בליבתם). עד אותו רגע, הכוכב מייצר בליבתו יסודות
כבדים מיסודות קלים בתהליכי היתוך גרעיני. האנרגיה הנוצרת בתהליכים אלה מתנגדת
לכבידה של הכוכב והכוכב מצוי כל חייו בשווי משקל בין שני כוחות אלה. ככל שמסתו של הכוכב קטנה יותר הוא נזקק לפחות אנרגיה
לקיים את שיווי המשקל שלו ולכן משך החיים שלו יהיה ארוך יותר. כוכבים מאוד
מסיביים צורכים אנרגיה ברמות גבוהות יותר ומשך חייהם עשוי להיות קטן עד פי
100 ויותר ממשך חייה של השמש. אולם, כאשר נוצר הברזל במרכזם של הכוכבים המסיביים
הליבה קורסת, תהליך ההיתוך נפסק והכוכב מתפוצץ כשהוא מעיף את כל החומר העוטף
את הליבה הקורסת לחלל. תוך כדי הפיצוץ האורך כהרף עין, נוצרים כל היסודות
בטבלה המחזורית. חומרים אלה מועפים לחלל, מעשירים את התווך הבינכוכבי שממנו
נוצרים כוכבים חדשים, כשסביבם עשויים להיווצר כוכבי לכת ואולי גם חיים. למעשה,
כל אטום בגופינו נוצר בכוכבים ובעיקר תוך כדי התפוצצויות סופרנובות. התפוצצות סופרנובה היא מאורע
נדיר ובממוצע מתרחשת סופרנובה בכל גלקסיה אחת ל-100 שנים. שתי הסופרנובות
האחרונות שנצפו בגלקסיית שביל החלב שלנו התרחשו בשנים 1572 ו-1604 ומאז לא
נצפו כאלה בשביל החלב. אולם את רוב המידע שלנו אנו שואבים מסופרנובות המתרחשות
בגלקסיות אחרות, אותם אנו רואים, אם כי רק בטלסקופים גדולים, וניתוח האור
המגיע מהן מלמד אותנו רבות על הרגעים האחרונים בחיי כוכבים. מדי שנה נצפות
סופר נובות רבות אולם בדרך כלל הן מצויות בגלקסיות רחוקות, לכן אפשר להבין
את השמחה כאשר מתפוצץ כוכב בגלקסייה קרובה והתפוצצות כזו נצפתה ביום חמישי
האחרון, 2 במאי, בגלקסייה הקרובה יחסית, גלקסיית המערבולת בקבוצת כלפי ציד. קבוצת כלבי ציד היא קבוצה קטנה המצויה במאונך ודרומית לקצה היצול של הדובה הגדולה (לזיהוי קבוצות הכוכבים העגלה הגדולה וכלבי ציד לפי תאריך ושעה אפשר להשתמש במפת הכוכבים המסתובבת). גלקסיית המערבולת, שדומה במימדיה לשביל החלב שלנו, מצויה כ-35 מיליון שנות אור מאיתנו, מרחק קרוב יחסית המאפשר לנו להבחין גם בכוכבים הזוהרים ביותר המצויים בה. זו גלקסיה מיוחדת כיוון שהיא מצויה באינטראקציה עם גלקסיה קטנה נוספת החולפת לידה במשך מיליוני השנים האחרונות, כאשר כוחות הגאות שהיא מפעילה על הגלקסיה גורמים ליצירה מוגברת של כוכבים מסיביים. הסופרנובה האחרונה שנצפתה בגלקסיה זו היתה רק לפני 6 שנים בשנת 2006. גלקסיה זו כה יפה והיא נראית היטב בטלסקופים המצויים בידי חובבים ומשמשת מטרה אהודה על צלמים אסטרונומיים. מאז נצפתה הסופרנובה מופנים כל הטלסקופים הפנויים לחלל במאמץ לקלוט את האור המגיע ממנה, לנתח אותו וללמוד על האופן שבו נזרק החומר לחלל, מהם מאפייניו, מה משך הזמן וכיצד דועך אורה של הסופרנובה ואם יהיה מזל, גם לנסות ולאתר את הכוכב שגרם לכל המהומה, על ידי השוואת מיקום הסופרנובה לצילומים שנעשו קודם לכן. גם בישראל נעשה מאמץ כזה והסופרנובה, שזכתה בינתיים לכינוי 2011DH, מצולמת הן במצפה הכוכבים על שם וויז במצפה רמון והן במצפה הכוכבים החדש במכון וויצמן למדע ובמצפה הכוכבים בגבעתיים. גלקסיית המערבו |