חדשות ומאמרים

ציוד ותצפיות

הלילה  של שארל מסייה

מאת: ד"ר יגאל פת-אל

אחת לשנה, בסוף חודש מרס,  מתקבצים חובבי אסטרונומיה בכל חצי הכדור הצפוני כדי להעביר לילה שלם בצפייה בגרמי שמים מרוחקים, המאוגדים כולם תחת מה שקרוי "הקטלוג של מסייה". לילה זה קרוי הלילה של מסייה וגם השנה מתארגן סיור כזה של האגודה הישראלית לאסטרונומיה במסגרת אירועי שנת האסטרונומיה הבינלאומית  מהו קטלוג מסייה ומה כה מיוחד בו?  האמת שכיום אנו מודעים לאינספור גרמי שמים המקוטלגים בקטלוגים שונים אולם עדיין, מעל כולם, מצוי הקטלוג הוותיק ביותר והראשון שבהם.

בימים ההם, כאשר הייתי עדיין ילד המתדפק על דלות מצפה הכוכבים בגבעתיים, לא היה האינטרנט בנמצא והקשר היחיד עם העולם מחוץ לישראל היה או דרך יומני החדשות שפתחו את סרטי הקולנוע או בכמה עותקים של ספרים הכתובים בשפות נכריות שונות, כולם כמובן מלווים בתמונות שחור לבן. ברשותי היה טלסקופ קטן שקוטרו 50 מ"מ בלבד וכמובן שהשתוקקתי לצפות בשלל גרמי השמים ולתפוס את המראות שאת רובם הכרתי מההיצע הדל של הספרים שעמד לרשותי, ביניהם החלל של יצחק לבנון ז"ל ואנציקלופדיה תרבות.

בניגוד לטלסקופ הצנוע שהיה ברשותי, שבכלל נרכש בחנות כלי בית ברחוב ביאליק שברמת גן, היה המצפה בגבעתיים מצויד בזמנו במפלצת כבירה – טלסקופ עדשות בקוטר 15 ס"מ וזאת בנוסף לכמה טלסקופים עבודת יד שבנו כמה מחובבי האסטרונומיה הוותיקים דאז בהם ד"ר שפנייר ואינג'. פוקס. הואיל ומצפה הכוכבים במצפה רמון טרם הוקם אז, עמד לרשותי הטלסקופ הגדול בישראל בימים ההם.

ואיך ידענו על מה לצפות? ובכן, במצפה היו שני אטלסים שהיו בזמנו נכס צאן ברזל לכל חובב אסטרונומיה – האטלס של נורטון והאטלס של סקלנטה פלסו הצ'כי עם הקטלוג המצורף, פרי עמלו של אנטונין בקבאר. קטלוג זה הכיל מאות עמודים ובהם נתונים על כוכבים מכוכבים שונים, "סתם" כוכבים, כוכבים משתנים, כוכבים כפולים, אבל מכל מאות העמודים עניינו  אותי ואת חברי בעיקר שני עמודים, אלה המתארים את 110 העצמים בקטלוג של מסייה, בהם כלולים גלקסיות, ערפיליות, צבירים ובקיצור – מכל טוב. לאחר תקופה קצרה התוודענו לרבים מגרמי השמים המתוארים בקטלוג ואת הלילות היינו מעבירים בניסיונות לחפש את אלה החמקמקים יותר, עליהם נמנו בעיקר הגלקסיות החיוורות. כאשר היינו מוצאים סוף סוף את אחד מגרמי השמים החמקמקים לא היה מאושר מאיתנו. לעתים היינו מרחיקים, ארי לאור (היום פרופ. ארי לאור מהטכניון) ואנכי עד כפר סבא הרחוקה, שם היה חברנו ירון שפר (כיום דר' ירון שפר) מצויד בטלסקופ שקוטרו 60 מ"מ, אך תחת שמיה החשוכים של כפר סבא הוא חולל נפלאות ואיתו ראינו את כל גרמי השמים של קטלוג מסייה לצליליה של מוזיקת בלוז ורוק כבד. כיום, כאשר אתה מציע לחובב אטרונומיה מתחיל טלסקופ בקוטר כזה רובם מעקמים את אפם כרוצים לומר – מה כבר אפשר לראות בטלסקופ כזה קטן? והתשובה היא – הרבה מאוד, אם רק רוצים.

לגבי ולגבי כל האסטרונומים החובבים מהווים גרמי השמים המתוארים בקטלוג של מסייה נכס צאן ברזל. אלה גרמי השמים המפורסמים ביותר, בהם גרמי שמים שכל חובב מתחיל חייב להכירם, בהם הערפילית הגדולה באוריון, הגלקסיה באנדרומדה ועוד. מי היה אותו מסייה ובמה מיוחד אותו קטלוג פרי עמלו?

שארל מסייה פעל בדמדומי תקופת המלוכנות בצרפת. מסייה היה מצויד בטלסקופים שהגדול בהם היה בקוטר של כ-10 ס"מ ועיקר התעניינותו היתה בציד שביטים וגילויים של 13 שביטים  נזקף לזכותו. אולם תוך כדי הצפייה בשביטים ובחיפוש אחריהם, מסייה הבחין כי קיימים בשמים גופים רבים שצורתם מעורפלת וגופים אלה, מעשה שטן, קופצים לך לתוך שדה הראייה וגורמים לך לקפוץ בשמחה כיוון שאתה סמוך ובטוח שגילית עוד שביט. אבל כאשר מסייה צפה באותם גופים לאחר כמה שעות והם לא שינו את מקומם ואף עמדו במרים ולא זזו גם לאחר כמה ימים, התברר לו שלא מדובר בשביטים (הללו נעים סביב השמש ככוכבי הלכת) אלא בגופים נייחים, ממש כמו כוכבי השבת. הוא קרא לגופים אלה עננים או נבולות (מהמילה הלטינית נבולה – עננה) ולכמה מהן קרא "עננים ללא כוכבים". כדי לא לבלבל בין גופים אלה לבין השביטים, משאת נפשו, מסייה החליט לרכז את הגופים ברשימה אחת והוא אכן הוציא קובץ שמנה 45 שביטים בשנת 1774.  כמה שנים מאוחר יותר, בשנת 1781, פרסם שארל מסייה את הקטלוג השלם שלו  שמנה 103 גרמי שמים שהתגלו בידו ובידי כמה מחבריו כגון משאן, לא-קאי ודה-שסו. באמצע המאה ה-20 התווספו לקטלוג של מסייה 7 גרמי שמים נוספים שלפי חליפות מכתבים שניהל מסייה נראה שהוא היה הראשון לגלותם וכיום מונה הקטלוג 110 גרמי שמים, נכס צאן ברזל, גופים שהם חובה לכל חובב אסטרונומיה באשר הוא.

אף-על-פי שמסייה כינה את גרמי השמים האלה בשם הכולל "עננים" (המילה העברית המקובלת בזר'גון האסטרונומי היא ערפילית), כמה מהם אינם מכילים כלל ערפילית והם צבירי כוכבים פתוחים או כדוריים. מסייה הקפיד לתאר לצד כל גרם שמים בקטלוג שלו כיצד הוא נצפה מבעד לעדשת הטלסקופ ואת התאריך שבו גרם השמים נתגלה. את הקטלוג פותח גרם השמים מספר 1 הממוספר כ- M1 והוא ערפילית הסרטן, שהיא שרידי סופרנובה שנצפתה על ידי הסינים בשנת 1054.