עמוד הבית
מי אנחנו
פורומים ורשימת תפוצה
אלמנך שמי ישראל
אסטרו-לאב
ציוד לצפייה בשמיים
בנה במו ידיך
חדשות ומאמרים

 

חדשות ומאמרים

 

מערכת השמש

מערכת השמש

ציוד ותצפיות

אסטרונומיה ואסטרופיזיקה

שונות

עבודות גמר

קבוצות הכוכבים

הלוח העברי, חגים ומועדים
גלרייה
 
 

התנגשות בין שביטים

מאת: ד"ר יגאל פת-אì

ב-6 בינואר 2010 התגלה שביט באמצעות הטלסקופים השייכים למערך LINEAR. זהו מערך של טלסקופים קרקעיים שתפקידו לנטר את השמים במטרה לגלות עצמים שמשייטים במערכת השמש בקרבה רבה לכדור הארץ. ראשיתו של מערך LINEAR  הוא ברשת טלסקופים שהוקמה בימי המלחמה הקרה במטרה לנטר עצמים שמשייטים להם בשמיים, במיוחד כאלה שמקורם בכדור הארץ עצמו ובעיקר אלה שמקורם מעבר למסך הברזל. בעת שנסתיימה המלחמה הקרה הופנו הטלסקופים לחלל כדי לאתר ולגלות את אותם אסטרואידים ושביטים הקרויים   NEOs – עצמים קרובי ארץ. אולם, תוצא מבורך של סריקה אינטנסיבית זו של השמים הביא לכך שמדי שנה מתגלים אסטרואידים ושביטים רבים מאוד, לאו דוקא כאלה שמשייטים בקרבה מסוכנת לכדור הארץ.

כזה היה השביט שהתגלה ב-6 בינואר ולו, כיאות לשביטים המכבדים את עצמם, זנב יפה המשתרע מאחוריו. שביט זה אינו קרוב כלל ועיקר לכדור הארץ והוא משייט לו בחגורת האסטרואידים המצויה בין מאדים לצדק. אלא שמבט מדוקדק בשביט שקיבל בינתיים את הציון P/2010 A2 (האות P מציינת שלעצם יש מסלול מחזורי סביב השמש, המספור A2 מציין את סדר הגילוי לכל שנה), הראתה שהשביט אינו דומה לשום שביט שראינו בעבר.  כ-3 שבועות לאחר גילוי השביט המוזר, הופנה אליו טלסקופ החלל ע"ש האבל, כדי לצלם את השביט בהפרדה גבוהה ולתהות על קנקנו. כבר ממבט ראשון בתמונות שסיפק טלסקופ החלל, הסתבר שלשביט מבנה מוזר ביותר; גרעינו של השביט, גודלו 140 מטר בלבד, מוסח לחלוטין ממרכז הזנב. כאן יש לציין עובדה חשובה לגבי השביטים וזנבותיהם: שביטים הם גופים העשויים בעיקר קרח מים ובו לכודים גזים ואבק. כאשר אלה מתקרבים לשמש, הקרח מתנדף, והגזים והאבק הלכודים בו פורצים החוצה ויוצרים מעין הילה סביב השביט. לחץ הקרינה המגיע מהשמש הודף את חלקיקי האבק והגז וכך נוצר הזנב המרשים, סימן ההיכר של השביטים. ונחזור לשביט שלנו. אם מקור הזנב הוא הגרעין, היינו מצפים שהגרעין יהיה מצוי במרכז הזנב, אך לא היא.  ולא רק זאת אלא שלראשו של הזנב היתה צורה מוזרה ביותר, כשל קלשון דו-ראשי ואילו בזנב עצמו לא נצפה גז כלל, כמצופה מזנבו של שביט כשר להמדרין.

כפי שקורה במקרים כגון אלה, חשים אנשי המדע ומספקים השערות לגבי טיבו של האובייקט. עצם העובדה שמסלולו מצוי אי שם בחגורת האסטרואידים עשויה לפסול את ההנחה שמדובר בשביט אלא באסטרואיד. כנראה, שמדובר בתוצאה של התנגשות בין שני אסטרואידים, כנראה בעבר הקרוב, שארעה במהירות של 4 ק"מ לשנייה (נתון זה נובע מהמהירות האופיינית לגרמי שמים במרחק כזה מהשמש). כתוצאה מכך התפורר חלק מהאסטרואידים וזהו למקור זנב האבק הנשרך מאחורי הגוף המוזר. אסטרואידים, שלא כמו שביטים, הם גופים סלעיים או מתכתיים ואין בהם קרח. מכאן הסיבה לחוסר בגז בזנב העצם המוזר. בדומה למכניזם המצוי בשביטים, לחץ קרינת השמש מעיף את חלקיקי האבק באופן שיוצר זנב. עצם היותו של הזנב דחוס יחסית עשויה להצביע על כך שההתנגשות ארעה בעבר הקרוב בטרם היה סיפק לאבק המצוי בזנב להתפזר ולהעלם. צורתה המוזרה של קדמת הזנב נובעת מהתפזרות החומר לאחר ההתנגשות ולא דומה להילת שביט הנוצרת כתוצאה משחרור רצוף של גזים ואבק מפני שביט רגיל.

התנגשויות במערכת השמש היו שכיחות ביותר מיד לאחר היווצרותה ואף-על-פי ששכיחותן הלכה וקטנה מאוד במיליארדי השנים שחלפו מאז היווצרותה, עדיין אנו עדים להתנגשויות בין גרמי שמים גם בימינו. בשתי ההתנגשויות האחרונות שנצפו מכדור הארץ היה מעורב כוכב הלכת צדק שהאחרונה בהן נצפתה ביולי אשתקד. צדק, שכוח הכבידה האדיר שלו מושך מיני אחרי פרחי המשייטים בקרבתו, בעיקר שביטים המגיעים ממערכת השמש החיצונית, משמש מעין שומר סף המגן על פנים מערכת השמש מאורחים לא קרואים. כל שנותר לנו לקוות הוא שאת כל ההתנגשויות הבאות במערכת השמש נוכל לראות אך ורק מהיציע, מבלי להיות מעורבים בהן. .