עמוד הבית
מי אנחנו
פורומים ורשימת תפוצה
אלמנך שמי ישראל
אסטרו-לאב
ציוד לצפייה בשמיים
בנה במו ידיך
חדשות ומאמרים

 

חדשות ומאמרים

 

מערכת השמש

מערכת השמש

ציוד ותצפיות

אסטרונומיה ואסטרופיזיקה

שונות

עבודות גמר

קבוצות הכוכבים

הלוח העברי, חגים ומועדים
גלרייה
 
 

 

התצפית בכוכב חמה

מאת: ד"ר יגאל פת-אל

החל מהשבוע הזה יחל כוכב-חמה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש, להראות ככוכב ערב, כלומר, הוא ישקע לאחר שקיעת החמה. כוכב-חמה הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש ולפיכך קשה מאוד לצפות בו; בגלל קרבתו היתרה לשמש הוא לעולם אינו מתרחק ממנה יותר מ-28 מעלות (פחות משליש המרחק מהאופק לזניט) ולכן הוא יראה תמיד סמוך לאופק אחרי השקיעה או לפני הזריחה. בעוד למעלה מחודש, ב-18 בדצמבר, יגיע כוכב-חמה למרחקו הגדול ביותר מהשמש במחזור זה בו הוא נראה לאחר השקיעה ככוכב ערב, אז יהיה מרחקו מהשמש כ-20 מעלות בלבד, כלומר, הוא ישקע קצת למעלה משעה לאחר שקיעת השמש. לא לחינם קרוי כוכב-חמה על שמו של שליח האלים, מרקורי, בשל פזיזותו הרבה וריקודו הצמוד והמהיר סביב השמש.

מצב זה שבו כוכב-חמה סמוך מאוד לשמש מקשה עד מאוד על התצפית בו – הן אור הדמדומים המקשה להבחין בו וכן פרק הזמן הקצר בו יש שהות לצפות בו בטרם ימהר לשקוע אחר הבוס הגדול, השמש. גם סמיכותו לאופק בעת פרק הזמן הקצר בו הוא נראה בשעות בין הערביים מפריעה בדרך כלל היות שהתנאים האטמוספריים סמוך לאופק מקשים על התצפית בגרמי השמים ונדרש לילה צלול במיוחד כדי לראות גרמי שמים סמוך מאוד לאופק.  בטלסקופים קטנים יהיה אפשר להבחין במופעיו של כוכב-חמה דמויי מופעי הירח אך לא יותר מכך.

גם גודלו הקטן של כוכב-חמה מקשה על הצפייה בו והיותו כוכב הלכת הקטן ביותר מבין כוכב הלכת העיקריים (למעט פלוטו האומלל שאיבד את מעמדו הרם והפך באחת לכוכב לכת ננסי וזנוח) מקשה מאוד לראות פרטים כלשהם על פניו.  לכן, נזקקו המדענים לחלליות שיחלפו על פני כוכב הלכת ויצלמו את פניו.

קוטרו של כוכב-חמה קטן ממחצית קוטר כדור הארץ והוא קרוב יותר בממדיו לממדי הירח שלנו. הוא כוכב לכת סלעי וצפיפותו דומה לזו של כדור הארץ. בשנים 1974 ו- 1975 ביצעה מארינר 10, החללית  האמריקאית לחקר השמש ,   שלושה יעפים סמוך לכוכב-חמה, כשהיא מצליחה למפות עד 35% משטח פניו של כוכב הלכת המסתורי. ממבט ראשון,  נתגלה שכוכב-חמה  דומה מאד לירח שלנו - פניו מצולקות באינספור מכתשים , תוצאה של פגיעות מטאוריטים על פניו בשלב המוקדם של היווצרותו . למעלה מ- 70% משטח פניו הממופים של כוכב-חמה.  קיימות גם צורות נוף בולטות נוספות כגון  צוקים המתנשאים  לגובה של כ- 3  ק"מ.

צורת הנוף הבולטת ביותר בכוכב-חמה היא - Caloris Basin  -  מכתש עצום בקוטר של 1300 ק"מ - כרבע מקוטרו  של כוכב-חמה , שנוצר לפני כ- 4 מיליארד שנים. הפגיעה הקשה שיצרה את המכתש לוותה ביצירת גלי הלם, שהתפשטו על פני כל כוכב הלכת, ובפעילות געשית שמילאה את המכתש בלבה. באזור המצוי בדיוק מעברו השני של כוכב-חמה, נוצרו על  פני השטח צורות נוף שונות ומשונות, שנוצרו כתוצאה מגלי הלם שחלפו בפנים כוכב הלכת בעת הפגיעה.

כוכב-חמה  הקל חסר באטמוספירה, מאחר שמסתו הקטנה אינה מאפשרת לו להחזיק באטמוספירה קבועה משלו.  אולם, בשל קרבתו לשמש, מופצץ כוכב-חמה בחלקיקים אנרגטיים הנורים מהשמש, ואלה  יוצרים מעין אטמוספירה  זמנית מסביבו. בהשאלה, ניתן לומר כי עבור אותם חלקיקים, משמש כוכב-חמה כפונדק דרכים, במסעם מהשמש אל מחוץ למערכת השמש. (יתכן ומקור נוסף לאטמוספירה הקלושה מאוד, הם חלקיקים הנוצרים בהתפרקויות רדיואקטיביות של אורניום ותוריום, המצויים בפני הקרקע של כוכב-חמה). האטמוספירה הזמנית שלו, הקלושה כל כך, אינה מצליחה למזג את האקלים על פני כוכב-חמה: הטמפרטורה בצדו המואר, מגיעה  ל- 430° C.  בצדו השרוי בחשכת הלילה, יורדת הטמפרטורה ל-  -170° C.   לאף יצור אנוש או כל צורת חיים אחרת (המוכרת לנו), אין סיכוי, ולו גם הקלוש ביותר, לשרוד מעבר  להרף עין, בחום הלוהט, מתיך הסלעים, על פניו של כוכב-חמה (מתוך המדריך להכרת השמים).

מאז משימת מרינר 10, לא התקרבה שום חללית אל כוכב הלכת ונדמה שעולם המדע איבד בו עניין. רק  בשנת 2004 שוגרה לעברו חללית messenger   ששמה נגזר מראשי התיבות של חקר פניו וסביבתו של מרקורי. המקפת ביצעה עד כה 3 יעפים ליד כוכב הלכת כאשר המטרה היא להכניסה למסלול סביבו בשנת 2011. בשלושת היעפים (האחרון היה בספטמבר השנה), נצפו פניו של כוכב הלכת הלוהט כפי שלא נצפו מעולם ומכתשיו, הריו וקניוניו נראים בבירור. אולם, אחד מההישגים הגדולים הגדולים של המסנג'ר הוא צילום האטמוספרה ה"רגעית" של כוכב-חמה. בצילומים שנעשו בשלושת המעברים ליד כוכב הלכת, נראה מעין "זנב" של נתרן הנמשך מפניו של כוכב-חמה והלאה. החלקיקים המרכיבים את האטמוספירה הקלושה עד מאוד של כוכב-חמה באים כאמור בעיקר מפני הקרקע שלו שמופצצים על ידי חלקיקים אנרגטיים מאוד המגיעים מהשמש ולעתים גם על ידי מטאוריטים. האטמוספירה של כוכב הלכת (מינוח מקובל יותר עבורה הוא אקזוספירה), נדחפת על ידי הקרינה המגיעה מהשמש ויוצרת מעין זנב המשתרך מכוכב-חמה והלאה, ממש כמו זנבם של שביטים. כנראה שאורך "זנבו" של שליח האלים הוא עונתי כיוון שגודלו קטן עד מאוד בין המעבר השני שנעשה באוקטובר אשתקד עד למעבר השלישי שנעשה בספטמבר השנה. כעת יש להמתין לכניסת המסנג'ר למסלול סביב כוכב הלכת המסקרן הזה כדי שנוכל להעמיק את ידיעותינו עליו.  אז ימופו הקטבים של כוכב הלכת ובכך יסתיים מיפוי 2% הנותרים מפניו של כוכב הלכת שטרם מופו עד