|
|||||||
 |
חדשות ומאמרים |
|
|||
|
מערכת השמש |
|||||
התצפית בירח בן יומו
מאת: ד"ר יגאל
פת-אì
השבוע תתרחש התקבצות מרובת
משתתפים נדירה בשמי הערב מיד לאחר שקיעת החמה. ההתקבצות תתחיל במסעו של הירח
החדש שיהיה במולדו ביום ראשון ה-14 בחודש. בעת המולד, יתקבץ הירח עם כוכב
הלכת המרוחק ביותר נפטון החולף בימים אלה במרחק של 4.5 מיליארד ק"מ
מאחורי השמש. כמובן שאי אפשר לראות כלל את הירח או את נפטון בעת ההתקבצות
בגלל זוהר השמש. כמה שעות לאחר מכן, חולף הירח 5 מעלות צפונית לכוכב הלכת
נוגה, שבימים אלה מתחיל להראות באופק המערבי ככוכב ערב מיד לאחר השקיעה.
גם את ההתקבצות הזו אי אפשר יהיה לראות בשל סמיכותה לשמש. למחרת, יום שלישי
ה-15 בחודש, בשעה 3 בבוקר שעון ישראל, חולף הירח בן יומו כ-5 מעלות מצפון
לכוכב הלכת הענק צדק, ההולך מתקרב לשמש.
בין מולד הירח עד להתקבצות עם כוכב הלכת צדק חלפו בסך הכל 20 שעות.
את ההתקבצות עצמה אי אפשר לראות מישראל כי בשעת ההתקבצות יהיו הירח וצדק
מתחת לאופק, אך ביום שלישי בערב, יהיה אפשר לראות את סהר הירח מעל האופק
המערבי, ומעט ממערבו את כוכב הלכת צדק. בשל שמי הערב המוארים עדיין באורה של השמש ששקעה,
יקשה עד מאוד לראות את כוכב הלכת צדק על רקע השמים הבהירים, אולם חרמש הירח
הדקיק מהווה הזדמנות טובה לצפות בו מיד לאחר המולד. בדתות המבוססות על מופעי
הירח – היהדות והאיסלם,
יש משמעות עליונה לצפייה בירח החדש. משנתקיימה סנהדרין, היה צורך
בשני עדים שראו את הירח בן יומו כדי להכריז על ראש החודש. העדים היו נחקרים
על ידי בית הדין כדי לוודא שאכן ראו את הירח בן יומו. משנחרב בית המקדש ומשנתבטלה
סנהדרין, היה צורך למצוא פתרון שימנע את הצורך בעדות על הראות הירח החדש
ועל מועד למניין החודשים שיהיה תקף לכל תפוצות ישראל ללא צורך בעדים. כך
נולד הלוח העברי בבבל, המבוסס על הקביעה של הלוח מראש לאלפי שנים קדימה,
בו אנו משתמשים עד עצם היום הזה. אולם, באיסלם וכן אצל
הקראים, שאינם מאמינים בתורה שבעל פה, עדיין יש הכרח בשני עדים שראו את הירח
בן יומו. בלי קשר למועדי הלוח, ישנן ברחבי העולם אגודות שונות של תצפיתנים,
שמנסים לראות את הירח החדש, סמוך ככל האפשר למולד. בגלל אור השמש ודקיקותו
של סהר הירח, ראית הירח החדש בן יומו היא משימה מאתגרת מאוד גם לאלה המשתמשים
במשקפות או טלסקופים. הסיכוי לראות את הירח קרוב מאוד למולד תלוי בהרבה גורמים,
למשל – התנאים האטמוספריים, המיקום היחסי שבין השמש והירח, פרק הזמן הנדרש
לירח החדש לשקוע אחר השמש ועוד. כמו כן התזמון מהווה גורם חשוב מאוד.
פרק הזמן הממוצע החולף בין המולד עד לאפשרות המוקדמת ביותר לראות
את הירח בן יומו היא כ-14 שעות. כמובן שפרק זמן זה טוב רק עבור אלה שהתנאים
בשלים עבורם כאשר השמש והירח הם באופק המערבי מיד לאחר המולד. נניח שהמולד
התרחש בשעה 7 בבוקר שעון ישראל. 14 שעות מאוחר יותר זו השעה 21 ולכן אין
טעם לנסות ולראות את הירח החדש עבור צופה מישראל, כיוון שזו שעת לילה והירח
והשמש שקעו. למחרת, בעת השקיעה, הירח כבר יהיה בן למעלה מ-24 שעות ואין בצפייה
בו כל אתגר. גם במולד הנוכחי אי אפשר לראות את הירח בן יומו מישראל (המולד
הוא ביום ראשון, 14 בחודש, שעה 7 בבוקר ובעת השקיעה באותו יום, בשעה 17:30,
הירח יהיה בן 10 שעות בלבד, ובלתי אפשרי יהיה לצפות בו בעין). למחרת היום
בעת השקיעה, הירח יהיה בן 34 שעות ולצופה בלתי מנוסה זהו אתגר למצוא את הירח
על רקע שמי הדמדומים המוארים. כמובן שסריקת שמי הדמדומים בעזרת משקפת עשויה
לסייע במציאת חרמש הירח הצר. |
|||||