עמוד הבית
מי אנחנו
פורומים ורשימת תפוצה
אלמנך שמי ישראל
אסטרו-לאב
ציוד לצפייה בשמיים
בנה במו ידיך
חדשות ומאמרים

 

חדשות ומאמרים

 

מערכת השמש

מערכת השמש

ציוד ותצפיות

אסטרונומיה ואסטרופיזיקה

שונות

עבודות גמר

קבוצות הכוכבים

הלוח העברי, חגים ומועדים
גלרייה
 
 

מאדים בניגוד 2009

מאת: ד"ר יגאל פת-אל

כל מי שמביט לכיוון מזרח בשעות הערב המוקדמות לא יכול להחמיץ את הכוכב הבהיר, בעל הגוון הכתום-אדום שבולט על רקע שמי החורף. זהו מאדים, כוכב הלכת המסקרן, המגיע לקרבה מרבית לכדור הארץ ב-27 בחודש ינואר השנה.  מאדים מצוי בימים אלה בקבוצת סרטן (לזיהוי קבוצת סרטן אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה), כשהוא זורח עם שקיעת החמה ושוקע עם זריחתה כך שאפשר לראותו כל שעות הלילה. סמוך לחצות הוא מצוי מעל הראש.

מאדים הוא כוכב הלכת הרביעי במרחקו מהשמש והבא בתור אחר כדור הארץ. כמו כדור הארץ, גם המאדים הוא כוכב לכת סלעי אף אם כי הוא קטן הרבה יותר מכדור הארץ (קוטרו כ-40% מקוטר כדור הארץ). מאז ומתמיד סקרן כוכב הלכת האדום את דמיון בני האדם שראו בו דמות הקשורה למוות ולמלחמות בגלל צבעו האדום. היוונים ראו בו את ארס, אל המלחמה וזהו מקור שמו הלטיני – מרס. צבעו האדום של המאדים נובע מחמצון של פני הקרקע שלו העשירות בברזל ומקנות לו את צבעו הכתום-חלוד.

בשלהי המאה ה-19 צפו התוכנים במאדים מבעד לטלסקופים הגדולים של התקופה ועל פניו נראו תוואי נוף ובהם כיפות הקרח שבקטביו וכן כתמים  כהים על פניו. הגדילו לעשות התוכנים שקיפרלי  ולוול ש"הבחינו" בתעלות על פניו שנחצבו על ידי תושבי המאדים להעביר מים מכיפות הקרח לאזורים השחונים. תעלות אלה, כיפות הקרח והכתמים הכהים על מאדים המשנים את גונם לפי עונות השנה הביאו למסקנה הבלתי נמנעת כי כוכב הלכת האדום מיושב ביצורים תבוניים בעלי תושייה ויכולת הנדסית מרשימה שכנראה מעדיפים ליזום פרוייקטים של השקיית קרקע המאדים הצחיחה במים המגיעים מהקטבים על פני האפשרות הקלה יותר של הטלת מס בצורת, למשל.

במחצית השניה של המאה ה-20 נשלחו אל המאדים מקפות שצילמו את פניו באופן סדיר וכן חלליות שנחתו על פניו, כאשר האחרונות הן רכבי השטח ספיריט ואופורטיניטי וכן הנחתת פניקס. מצילומי השטח המרהיבים של המאדים שצולמו במהלך העשורים האחרונים הובהר כי מדובר בעולם צחיח ושומם וכי כיפות הקרח מכילות, רובן ככולן, פחמן דו-חמצני קפוא (קרח יבש) וכי התעלות המרשימות אינן אלא תעתועי ראייה ואין כל מבנה הנדסי מלאכותי, קטן או גדול, על המאדים. אמנם, נתגלו על פני המאדים עקבות של מים שזרמו על פניו בעבר, אך נכון לכתיבת שורות אלה לא ברור כמה מים זרמו על פניו בעבר, ואם כן, להיכן הם נעלמו. אולם, כבר עכשיו ברור שהסיכוי לפגוש על המאדים יצורים חביבים (או עוינים), ירוקים או בכל צבע אחר, נמוג. אמנם המדענים משוועים למצוא עדות כלשהי לחיים על המאדים אך כל העוסקים במלאכה מוכנים לחתום ברגע זה גם על גילוי של בקטריה או כל צורת חיים פרימיטיבית אחרת שיהיו העדות הראשונה לקיום חיים כלשהם מחוץ לכדור הארץ.

מאדים משלים הקפה אחת סביב השמש אחת ל-686 יום אולם הוא מגיע לקרבה מרבית לכדור הארץ אחת ל-780 יום בקרוב. הקרבה המרבית בין מאדים לכדור הארץ סמוכה לניגוד של המאדים עם השמש – כלומר, הנקודה בה כדור הארץ מצוי בין המאדים לשמש. הסיבה להפרש בין זמן ההקפה של מאדים את השמש לפרק הזמן בין שני ניגודים נעוצה בעובדה שגם כדור הארץ נע סביב השמש. מדידות הפרש הזמן שבו המאדים משלים הקפה שלמה ביחס לכיפת השמים ופרק הזמן העובר בין שני ניגודים שלו עם השמש, היו הבסיס התצפיתי לפיו קפלר ניסח את החוק הראשון שלו הקובע שכוכבי הלכת מקיפים את השמש במסלולים אליפטיים. קפלר הבחין כי מאדים מגיע לקרבה מרבית לכדור הארץ מדי 780 יום (כ-24 חודשים), אולם גם כאשר מגיע לקרבה המרבית מדי שנתיים עצמת אורו אינה זהה בכל קרבה כזו ובין נקודות אלה קיימת קרבה מרבית שהיא הגדולה מכולם והיא מתרחשת אחת ל-15 שנים בקירוב שאז המאדים נראה זוהר באופן מיוחד. תלמי, שדגל בשיטה הגיאוצנטרית, לפיה הארץ היא במרכז, ניסה להסביר את ההבדלים בין מופעי המאדים בניגודים השונים בכך שכדור הארץ אינו נמצא במרכז המסלול המעגלי שבו מאדים מקיף את כדור הארץ אלא מעט מוסח ממרכז המעגל (אקסצנטר). קפלר האומלל, שדגל באדיקות בגישה הפיתגוראית לפיה המעגל הוא הצורה המשולמת המגלמת את ההרמוניה של היקום, נאלץ לקבל את העובדה המרה שכוכבי הלכת מקיפים את השמש באליפסות.

ומה נראה השנה? ובכן, בנקודה זו קיימת אכזבה קלה. מאדים היה בשיא הקרבה שלו אלינו באוגוסט 2003. בשל העובדה שגם כדור הארץ סובב סביב השמש באליפסה, אם כי היא קרובה הרבה יותר למעגל מאשר מסלולו של המאדים, היה הניגוד של המאדים בשנת 2003 הקרוב ביותר בעשרות אלפי השנים האחרונות (אם כי ההפרש לניגודים ה"טובים האחרים" זניח) וזה המקור להודעת המייל המתקבלת מדי חודש אוגוסט על "שני ירחים בשמים".  חישוב קצר מראה שאם הניגוד של 2003 הוא הטוב ביותר, והמחזור בין שני ניגודים "טובים" הוא 15 שנים, אזי השנה אנו נמצאים בדיוק באמצע ולכן המרחק בין שני כוכבי הלכת בעת הניגוד יהיה גדול מיתר הניגודים. לשם השוואה, מרחקו של המאדים בעת הקרבה המרבית לכדור הארץ שתהיה ב-27 בינואר השנה הוא כ-99 מיליון ק"מ בעוד שבניגוד הזכור לטוב בשנת 2003 מרחקו היה כ-55 מיליון ק"מ "בלבד".

אולם, גם כאשר הקרבה המרבית של המאדים היא רק 100 מיליון ק"מ, יש לזכור כי כאשר הוא רחוק מכדור הארץ ביתר התקופה שבין הניגודים, מרחקו עשוי להגיע לכ-400 מיליון ק"מ ויותר, כך שעדיין הקרבה המרבית השנה, גם אם היא קטנה, מספקת לנו אפשרות לראות משהו על פני המאדים. למעשה, במהלך סוף חודש ינואר ומרבית חודש פברואר, יהיה אפשר להבחין בטלסקופים קטנים ובינוניים בכיפת הקרח על הקוטב הצפוני של המאדים הפונה אלינו בתקופה זו ובכתמים כהים על פניו בהתאם למועד התצפית. כיוון שהמאדים סובב סביב צירו בפרק זמן דומה מאוד לזה שבו סובב  סביב צירו כדור הארץ, אזי אם אנו מביטים במאדים מדי לילה באותה שעה משך כמה ימים, אנו רואים את אותם תוואי נוף. יש לצפות במשך שעות במשך הלילה כדי לראות חלק גדול מפני המאדים.

ומה עוד במערכת השמש השבוע?

ביום שבו מאדים לקרבה המרבית לכדור הארץ, מגיע כוכב חמה למרחק הזוויתי המרבי שלו מהשמש – 25 מעלות – הווה אומר שהוא זורח כשעתיים לפני זריחת החמה. למשכימי קום זו הזדמנות טובה להבחין בכוכב הלכת החמקמק כיוון שבימים אלה פרק הזמן שבו אפשר לראותו בטרם הדמדומים הוא הארוך ביותר.

נוגה מתקבץ עם השמש לקראת הופעתו ככוכב ערב מרשים מעל האופק המערבי בעוד מספר שבועות. לעומתו, צדק הולך ומתקרב לשמש. אפשר לראותו על ארבעת ירחיו הנראים היטב במשקפת שדה, בכיוון דרום-מערב מיד עם תום הדמדומים. צדק הוא גרם השמים הבהיר ביותר בשמים אחר הירח ואי אפשר לטעות בו.  שבתאי חוזר אלינו גם ואפשר לראותו מעט אחר חצות מעל האופק המזרחי, כאשר בטלסקופים קטנים אפשר להבחין בטבעותיו הצרות ההולכות ומתרחבות.