עמוד הבית
מי אנחנו
פורומים ורשימת תפוצה
אלמנך שמי ישראל
אסטרו-לאב
ציוד לצפייה בשמיים
בנה במו ידיך
חדשות ומאמרים

 

חדשות ומאמרים

 

מערכת השמש

מערכת השמש

ציוד ותצפיות

אסטרונומיה ואסטרופיזיקה

שונות

עבודות גמר

קבוצות הכוכבים

הלוח העברי, חגים ומועדים
גלרייה
 
 

האם קיים קשר בין ליקויי ירח בפריגיאה לרעידות אדמה

מאת: ד"ר יגאל פת-אל

הירח הקרוב

במוצאי שבת, ה-19 במרס 2011, יחול ערב פורים. ביום זה הירח יהיה במילואו. הירח המלא מצוי בנקודה שבה כדור הארץ מצוי בינו לבין השמש (אך לא באותו מישור). לכן הירח מראה לנו את כל צדו המואר. עד כאן הכל טוב ויפה ומדובר בתופעה הנשנית מדי חודש בחודשו וחלה במחצית החודש העברי. אולם השנה הירח גם יהיה בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ מזה 7 שנים.

מסלולו של הירח סביב כדור הארץ הוא אליפטי ולכן אחת לחודש הוא מצוי במרחק הקרוב ביותר אלינו (פריגיאה) ואחת לחודש במרחק הרחוק ביותר (אפוגיאה). אולם, מרחקים אלה אינם קבועים ומשתנים בכ-4%. הירח יכול להיות בפריגיאה בכל מרחק שבין 356.5 אלף ק"מ ל-370 אלף ק"מ. בכלל, מסלולו של הירח סביב כדור הארץ מושפע גם מהשמש ולכן המסלול כולו מבצע שתי תנועות בחלל בשני מחזורים שאורכם 18.6 שנים ו-8.85 שנים ובהם משתנה הכיוון של כל מסלולו של הירח ביחס למרחב. למעשה, המערכת של כדור הארץ והירח שונה מכל המערכות של כוכבי הלכת וירחיהם (למעט פלוטו וירחו) כיוון שמסת הירח שלנו ביחס לכדור הארץ גדולה ביחס לכל המערכות האחרות. מסיבה זו נכון יותר לומר שהירח וכדור הארץ סובבים סביב מרכז כובד משותף. אמנם, נקודה זו מצויה בתוך כדור הארץ, אך עובדה זו מספיקה כדי ל"נדנד" את כדור הארץ במסלולו בהשפעת הירח. בשל התנועה המורכבת של הירח סביב כדור הארץ, הירח חוזר לאותו מצב הדדי עם השמש וכדור הארץ אחת ל-19 שנים. מסיבה זו, הלוח העברי המבוסס הן על מחזור הירח והן על מחזור החמה, מצטלב עם הלוח האזרחי, השמשי, אחת ל-19 שנים.

רעידות אדמה והירח  

רעידת האדמה ביפן, עם תופעת הצונמי שהתלוותה אליה, הראתה לנו, בפעם המי יודע כמה, את כוחם של איתנו הטבע. אין ספק שהמין האנושי עומד נפעם מול המראות, בשידור ישיר, שדומה שאף תסריטאי, מוכשר ככל שיהיה, מגיע לרמת ניבוי כה גדולה של ההרס הגלום בעוצמתו של הטבע.

לגמרי במקרה התכוונתי לכתוב השבוע על תופעת טבע שונה לחלוטין שתתרחש ביום שבת הבא, 19 במרס, ערב חג הפורים. בתאריך זה הירח יהיה במילואו. עד כאן אין כל חריג למעט צירוף המקרים של הירח המלא ובה בעת הימצאותו בנקודה הקרובה ביותר אלינו במסלולו. המעניין בכך, שהירח יהיה בנקודה הקרובה ביותר אל כדור הארץ מזה 7 שנים.  אולם, רעידת האדמה העצומה שהחרידה את יפן ואף הסיטה במעט את כיוון ציר כדור הארץ בחלל, בסמיכות כה גדולה להתקרבותו של הירח אלינו, מביאה רבים וטובים לשאול האם יש קשר בין המקרים?

ובכן, התשובה מורכבת. מדי חודש, משתנה מרחקו של הירח, הנע סביב כדור הארץ במסלול אליפטי, בין 405 אלף ק"מ בממוצע לבין 362 אלף ק"מ בממוצע. הנקודה שבה הירח מצוי במרחק המרבי מכדור הארץ במסלולו קרויה אפוגיאה והנקודה בה הירח וכדור הארץ מצויים במרחק הקטן ביותר זה מזה קרויה פריגיאה. בעת שארעה רעידת האדמה ביפן הירח היה במרחק של 396 אלף ק"מ מכדור הארץ - זה  מרחק שבו הירח מצוי לפחות פעם בחודש מאיתנו. אולם, מסלולו של הירח סביב כדור הארץ מורכב מאוד. הוא אליפטי, אך גם המרחקים של כדור הארץ והירח בעת הפריגיאה אינם קבועים והם נעים בין 369 אלף ק"מ למרחק של 356 אלף ק"מ. ב-19 במרס יגיע מרחקו של הירח מכדור הארץ ל-356578.2 ק"מ. מרחק זה קטן בכ-1.8% בלבד מהמרחק הממוצע בפריגיאה. גם בחודש פברואר האחרון היה הירח קרוב יחסית בעת הפריגיאה -358 אלף ק"מ בלבד. אולם, הירח מצוי במרחקים דומים כמעט מדי שנה – בחודש ינואר 2010 ובחודש יולי 2009 היה מרחקו דומה עד כדי מאות ק"מ וכן הלאה. מכאן, אף על פי שהירח יהיה ב-19 במרס קרוב יותר בכ-6000 ק"מ מהמרחק הממוצע שלו בעת הפריגיאה, עדיין מדובר בשינוי מחזורי החוזר על עצמו בסטיות קלות כמעט מדי שנה.

נקודה נוספת היא רציפות שינוי המרחק. הירח סובב סביב כדור הארץ כמעט מעת היווצרותנו בניגוד. זה אינו דומה  לגוף העובר באופן חד פעמי ליד כדור הארץ וחולף לבלי שוב תוך שהוא יוצר כוחות גאות שלא היו קודם לכן.   מרחקו של הירח מכדור הארץ משתנה באופן רציף בין נקודות האפוגיאה והפריגיאה במסלולו האליפטי ולכן ההשפעה שלו על הלוחות היא השפעה רציפה ומצטברת.

כידוע, רעידות אדמה חלות עקב תזוזה של לוחות כדור הארץ. המעטפת הקשיחה שאנו חיים עליה היא דקה עד מאוד, והיא למעשה שטה על חומר סלעי מותך. הלוחות המתחככים זה בזה תוך כדי תנועתם על המאגמה הנוזלית וכן הכניסה של לוח אל מתחת לרעהו יוצרים חיכוך. כדור הארץ, בשונה מהירח או מהמאדים למשל, הוא כוכב לכת פעיל. החום שנגרם כתוצאה מיצירתו עדיין לא שוחרר כולו לחלל. במלים אחרות – כדור הארץ עדיין מתקרר וכל עוד הוא אינו קר לחלוטין, החום המבקש לצאת מתוכו הלוהט יגרום לזעזועים בקרום שתוצאותיהם רעידות אדמה ופעילות געשית. הנקודות החלשות בקרום כדור הארץ הן לאורך התפרים שבין הלוחות ולכן שם קל יותר לאנרגיה היוצאת מעומק כדור הארץ להשתחרר תוך גרימת רעידות אדמה ופעילות וולקנית. מכאן, שמבנה הלוחות של כדור הארץ משפיע  על אופי רעידות האדמה ומיקומן. אולם, הירח מפעיל על כדור הארץ כוחות גיאות שבעטיים פני הים מתרוממים אליו בתופעת הגיאות והשפל המסונכרנת עם סיבובו סביב כדור הארץ. מדוע אם כן שלא ישפיע גם על הלוחות?

ובכן, הירח משפיע על הלוחות בכך שהוא "מרים" אותם אליו כל אימת שהוא עובר מעליהם. אמנם במידה פחותה בהרבה מזו של המים, אבל ההשפעה קיימת. מאידך, כיוון שהירח נע באופן רציף וקבוע סביב כדור הארץ, אין כיום כל דרך לחזות מה תהיה השפעתו הנקודתית, אם בכלל, על התרחשות של רעידת אדמה או התפרצות הר געש. רעידות אדמה מתרחשות כל הזמן על כדור הארץ, מרביתן בעצמות חלשות מאוד. גם הקשר בין כבידת הירח לרעידת אדמה אינו מיידי – גם אם הירח משפיע על הלוחות בתנועתו, הואיל וזו אינה הסיבה העיקרית לרעידות האדמה, היא יכולה רק לשמש זרז או להאיץ תהליך של שחרור לחץ שמצטבר מתחת לקרום ומכאן הקושי לחקור את הקשר בין התופעות. עוד נקודה היא ההשפעה של המיקום ההדדי של הירח, השמש וכדור הארץ על הגיאות. ההשפעה של ירח קרוב בעת המילוא או המולד שונה מזו בעת שהוא ברבע הראשון או האחרון, בגלל המיקום היחסי עם השמש (בעת המולד או המילוא הירח והשמש מצויים בקו אחד עם כדור הארץ), שלא לדבר על המיקום של הירח ביחס לאיזור שבו ארעה רעידת האדמה. כל אלה יוצרים משתנים כה רבים שמקשים על יצירת מודל ניבוי רעידות אדמה לפי  השפעת הירח (והשמש).

המצדדים בקשר בין רעידות אדמה למרחקו של הירח טוענים שבחודש מרס השנה יהיה הירח במרחק קרוב כדי 3.2% ממרחקו הממוצע בעת הפריגיאה (שהוא, כאמור, 362.5 אלף ק"מ). הוא גם יהיה מלא. האם קיימים קשרים דומים? מבדיקה מהירה שעשיתי עבור רעידות האדמה החזקות בעשרות השנים האחרונות מסתבר שיש כמה:

1. בעת רעידת האדמה בהאיטי ב-12 בינואר 2010, היה הירח במצב  דומה – ב-30 בינואר 2010 הירח היה מלא ובמרחק 356.6 אלף ק"מ מכדור הארץ – 15 ק"מ בלבד רחוק יותר מהמרחק אליו יגיע ב-19 במרס השנה (אמנם זו היתה רעידת אדמה בעצמה של 7 "בלבד" אך בחודש פברואר אותה שנה ארעה רעידת אדמה בעצמה 8.8 בצ'ילי).

2. ב-10 בינואר 2005 היה הירח הן במולד והן  בפריגיאה במרחק של 356.5 אלף ק"מ, קרוב יותר ב-5 ק"מ מהמרחק אליו יגיע ב-19 במרס השנה ושבועיים קודם לכן, 26.12.2004 ארעה רעידת האדמה בעצמה 9.1 שגרמה לצונמי באינדונזיה.  

3. ב-10 ביוני 1960 היה הירח הכמעט מלא במרחק של 357.4 אלף ק"מ מכדור הארץ ושבועיים קודם, 22.5.1960, ארעה בצ'ילי  רעידת אדמה בעצמה של 9 דרגות בסולם ריכטר.  

4. ב- 24.1.1965  ארעה רעידת אדמה בעצמה 8.2  באינדונזיה שלוותה ברעידת אדמה ב-4.2.1965 בעצמה 8.7 באלסקה. ב-19 בדצמבר 1964 היה הירח מרחק 356.8 אלף ק"מ מכדור הארץ. גם אז הירח היה מלא.

המשותף לכל האירועים הוא  הצירוף של היות הירח במרחקי הפריגיאה הקטנים ביותר וכן להיותו מלא (ובמקרה אחד מולד) אך צריך להסתייג ולשים לב שכמה מהרעידות אירעו לפני שהירח הגיע לנקודה הקרובה ביותר. (אפשר להסביר את ההשפעה של הירח במרחק פריגיאה קרוב לאחר רעידת האדמה בכך שבחודש לפני אותם  תאריכים, המרחקים בין כדור הארץ לירח בעת הפריגיאה היו דומים (קרובים  יחסית) וכן מופעי הירח היו קרובים למולד או למילוא).

מאידך, ברעידות אדמה גדולות אחרות לא היה הירח כה קרוב - בחודשים שלפני ואחרי שתי הרעידות הגדולות בעצמה 9 שהיו בקמצ'טקה (4.11.1952) ובאלסקה (28.3.1964), והרעידה בעצמה 8.5 ב-13.10.1963 באיי קוריל, היה המרחק של הירח וכדור הארץ בעת הפריגיאה אף גדול מהממוצע. זאת ועוד, כדור הארץ והירח מצויים במרחקים דומים בעת הפריגיאה כמעט מדי שנה או שנתיים ולעומת זאת במרבית המקרים בהם כדור הארץ והירח היו במרחקים דומים לא אירעו רעידות אדמה בסדרי גודל כאלה.  

הדוגמאות לעיל מראות את הקושי לענות על שאלה זו. מספר האירועים קטן מדי ויש צורך במחקר מדעי מקיף הרבה יותר עם נתונים איכותיים וכמותיים מדויקים בכדי לענות על שאלה זו. סביר מאוד להניח שכוחות הגיאות של הירח על לוחות כדור הארץ משפיעות לפחות באופן עקיף על התרחשות רעידות אדמה. למרות הקשר, לכאורה, שראינו קודם לכן, עדיין הסיבה הישירה לרעידות האדמה היא הלחץ המגיע מלמטה ומספר המשתנים גדול מכדי לאפשר יצירת מודל מדעי מדויק, לא כל שכן מודל חיזוי בשלב זה. לכן הויכוח בין המצדדים והמתנגדים באשר להשפעת הירח, אם קיימת כזו ומה טיבה, על רעידות האדמה יימשך.

לסיום – אי אפשר ללא הנקודה הישראלית. ישראל שוכנת לצדו המערבי של השבר הסורי אפריקני. זהו איזור המועד לפורענות. גם מכיוון מערב צפויות צרות – רעידות אדמה חזקות בים התיכון עלולות ליצור גלי צונמי שיפגעו בחוף הישראלי המאוכלס בצפיפות (כבר נוצרו כאלה בעבר בעת התפרצותו של הסנטוריני). במדינה שחלק נכבד ממוכנותה מתבטא ביכולת לחפש בגוגל אחר אמצעים בעת התרחשות האסון ממש וכן בוועדות חקירה המובילות לשום מקום, נראה שהדרך היעילה ביותר להתגונן מפני אסונות טבע כאלה היא להתפלל ולקוות שאלה לא יגיעו לעולם.