עמוד הבית
מי אנחנו
פורומים ורשימת תפוצה
אלמנך שמי ישראל
אסטרו-לאב
ציוד לצפייה בשמיים
בנה במו ידיך
חדשות ומאמרים

 

מערכת השמש

צדק

 

ירחי צדק

לצדק יש 63  ירחים , כאשר ארבעת הגדולים מביניהם נתגלו על ידי גלילאו  גלילאי בשנת 1610  ונקראים על שמו - הירחים הגליליאניים (Galilean satellites). את ארבעת הירחים הגליליאניים ניתן לראות בקלות גם במשקפת השדה הקטנה ביותר. ששה עשר הירחים מהווים שלוש מערכות נפרדות:

  1.  הירחים הגליליאניים והירחים הפנימיים. אלה  מקיפים את צדק   במישור המקביל, כמעט, למישור קו המשווה  של צדק ומסלוליהם כמעט מעגליים.

  2.  ארבעת הירחים המרוחקים יותר מקיפים את צדק  במישור הנטוי בזווית של  28°,  בממוצע, יחסית לקו המשווה של צדק.

  3.  ארבעת הירחים החיצוניים. אלה מקיפים את צדק בכיוון השעון, בניגוד לכיוון שבו מקיפים אותו יתר ירחיו,  במסלולים אקסנטריים מאוד,  הנטויים בזווית של 153°, בממוצע, יחסית למישור המשווה של צדק.

ירחי צדק
 
תופעות ירחי צדק
 
ירחי צדק - נתונים פיזיקליים
 
ירחי צדק - נתוני מסלול
 
תצוגה גרפית של ירחי צדק
   
 
תפריט ראשי צדק
 
   
 

איו   (Io)

הקרוב ביותר לצדק מבין הירחים הגליליאניים ואחד הירחים המעניינים ביותר במערכת השמש .  נתוניו של איו  דומים מאוד לנתוני הירח שלנו: רדיוסו -  1,815 ק"מ - גדול אך במעט מרדיוסו של הירח שלנו וגם מרחקו הממוצע  מצדק - 420 אלף ק"מ - דומה למרחקו של הירח שלנו מכדור הארץ.  משקלו הסגולי של איו, 3.57 גרם לסמ"ק, גדול במעט מזה של הירח שלנו והוא הגדול ביותר ממשקלם הסגולי של יתר הירחים הגליליאניים. עקב מרחקו הקרוב לצדק, איו משלים הקפה אחת סביב צדק ב- 1.77 ימים בלבד.  מרחקו הקרוב מדי לצדק, גורם לאיו צרות רבות: כוחות הגאות הכבירים שמפעיל צדק  על איו , וכן חלקיקים טעונים, הנעים במהירות רבה בקווי הכוח המגנטיים של צדק, שאיו עובר דרכם, מחממים אותו. כתוצאה מכך, נוצר חום רב בתוך איו,  וחום זה מבקש לצאת החוצה, אל פניו. התוצאה - שבעה הרי געש  פעילים על פני איו, היוצרים את הפעילות הגעשית הגדולה ביותר על פני גוף כלשהו במערכת השמש . הלבה הנזרקת מהרי הגעש יוצרת אגמי גופרית מותכת על פניו של איו, היוצרים פני שטח ססגוניים, המזכירים פיצה צבעונית. הכבידה של איו אינה  חזקה דיה בכדי להחזיק בגזים הנפלטים על ידי הרי הגעש, ואלה נזרקים מפניו  אל החלל, אך ממשיכים להקיף את צדק במסלולו של איו ויוצרים, עקב כך, חגורה גדולה של נתרן וגזים אחרים, העוטפת את מסלול  איו סביב צדק.

אירופה (Europa)

הקטן שבין הירחים הגליליאניים. רדיוסו - 1,569 ק"מ, קטן אף מרדיוסו של הירח שלנו. צבעו של אירופה צהבהב, וחלליות וויאג’ר  גילו נוף הדומה לכדור קרח צהבהב, המחורץ אין ספור נימים כהים. משקלו הסגולי הנמוך של אירופה, 2.97 גרם לסמ"ק, מעיד על כך שחלק נכבד מאירופה הוא סלעי סיליקאט המוקפים שכבת קרח.  החללית גלילאו , שהגיעה לצדק בדצמבר 1995,  גילתה שהנימים הרבים על פני אירופה  הם סדקים על פני שכבת הקרח הגדולה על פניו. ההשערה היא, שתחת פני הקרח הקפואים של אירופה מצוי אוקיינוס, בגוון אדמדם, של מים נוזלים בטמפרטורה 'נוחה'. צבעו האדמדם של האוקיינוס נובע מכמויות של בוץ, העשוי להכיל חומרים אורגניים, המצויים בו. יתכן ובאוקיינוס  זה, אם הוא אכן קיים, יתכנו חיים.  גם אירופה  קרוב לצדק: מרחקו הממוצע מצדק הוא 671 אלף ק"מ והוא משלים הקפה אחת סביב צדק  ב- 3.551 ימים בלבד. בגלל מרחקו הקרוב לצדק, כוחות הכבידה של צדק מחממים גם את אירופה, אם כי במידה פחותה מזו שהם מחממים את איו , אך עדיין במידה המספיקה ליצור את אותו אוקיינוס  חם המצוי מתחת לפני השטח של אירופה.

גאנימד (Ganymede)

גאנימד  הוא הירח הגדול ביותר במערכת השמש  ולמעשה, רדיוסו, 2,631 ק"מ, גדול אף מרדיוסם של כוכב-חמה  ופלוטו. משקלו הסגולי של גאנימד - 1.94 גרם לסמ"ק - מצביע על כך שהוא מורכב בחציו מסלעי סיליקאט ובחציו מקרח.  ליבתו של גאנימד  סלעית. על פניו מצויה שכבת קרח 'מלוכלכת' באבק שצבעה חום בהיר, העטורה באזורים כהים  גדולים - שהגדול בהם נקרא: אזור גלילאו  (Galileo Regio), המשתרע על פני  4000 ק"מ - ובמכתשים  רבים, המגלים את שכבת הקרח הלבנה מתחת.  על פני הקרח  של גאנימד  אין הרים, ויתכן כי מתחת לשכבת הקרח העבה יש אוקיינוס  תת קרקעי של מים שעומקו כמה מאות ק"מ.   צילומי תקריב של פני השטח גילו שפני גאנימד מחורצים בחריצים רבים, המזכירים חריצים הנעשים על ידי מגרפה הנתונה בידיו של גנן שיכור. חלק גדול מחריצים אלה מסתיים במכתשים,  ולכן סבורים,  שהחריצים נוצרים  בעת שנוצר מכתש על פני  הקרח של גאנימד.  מרחקו הממוצע של גאנימד מצדק הוא מיליון ושבעים אלף ק"מ, והוא משלים הקפה סביב צדק  אחת ל- 7.155 ימים.

קאליסטו  (Callisto)

המרוחק והכהה ביותר מבין הירחים הגליליאניים.  רדיוסו של קאליסטו  2,400 ק"מ, מרחקו מצדק - מיליון ו- 883 אלף ק"מ והוא משלים הקפה אחת סביב צדק  ב- 16.689 ימים. משקלו הסגולי של קאליסטו הוא הקטן ביותר מבין ארבעת הירחים הגליליאניים:  1.8 גרם לסמ"ק,  והרכבו  דומה לזה של גאנימד  - תערובת של סלעי סיליקאט וקרח. במרכזו מצויה ליבת סיליקאט המוקפת אוקיינוסס,  שעומקו כמעט מחצית מרדיוסו של הירח,  ואוקיינוס זה מוקף בקרום קרח עבה.  פני הקרח של קאליסטו  עתירים באינספור מכתשים , שהטריים בהם מגלים את שכבת הקרח ה'נקיה' שצבעה לבן, שמכוסה בקרום דק, כהה. המכתשים הקדומים יותר הספיקו ל'התלכלך' באבק וצבעם כהה.  המכתש הגדול ביותר,  ולהלה (Valhalla Basin), מוקף בטבעות גדולות המשתרעות על כמחצית מקוטרו של הירח. טבעות  אלה נגרמו, כנראה, בעת פגיעת המטאוריט, שיצר את המכתש. הפגיעה יצרה גלי הלם, שיצרו גלים בפני הקרח, שנמסו לרגע וקפאו שוב.

.