![]() |
|||||||
![]() |
![]() |
|||||||||||||
|
||||||||||||||
![]() |
![]() |
![]() |
|
|||||||||||
פרקי מבוא באסטרונומיה |
|
|||||||||||||
הגדרת נשוא הפעילות: בתרגיל
ב - 6 וב- 8 התווינו את מסלול
תנועתה המדומה של השמש על פני כיפת השמים. בפרק א' ראינו את גובהה המשתנה
מעל האופק. |
פרקי תרגול
|
|||||||||||||
|
||||||||||||||
ראינו
כיצד גובהה של השמש מעל האופק משתנה במשך השנה. כעת,
ננסה להבין כיצד גובהה של השמש מעל האופק משפיע על עונות השנה. שלב
ראשון - יש לקחת פנס ולהאיר בעזרתו משטח ניר. נאיר את המשטח כאשר הפנס
מוחזק בזוויות שונות ביחס למשטח. בתחילה נאיר את משטח הניר כאשר הפנס ניצב
לו. שלב
שני – נסמן בעיפרון על הניר את גודל האלומה שמטיל הפנס. שלב
שלישי - נאיר את משטח הניר כאשר הפנס מוטה ביחס אליו. שלב
שני – נסמן בעיפרון על הניר את גודל האלומה שמטיל הפנס. שאלה: האם שטח האלומה
שמטיל הפנס משתנה בהתאם לזווית שבה הוא מצוי ביחס לניר? מה הדמיון
בין הניסוי לבין השפעת זווית קרני השמש על עצמת ההארה של הקרקע? שאלה: האם יש דמיון
בין עצמת ההארה של השמש בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר היא קרובה לאופק, לבין
עצמת ההארה שלה בעת הצהריים? האם
הניסוי יכול להסביר גם את ההבדל הזה? |
||||||||||||||
![]() |