אלמנך שמי ישראל דן בתופעות אסטרונומיות הנראות משמי ישראל
מטרות
מטאורים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המקור למטרות המטאורים הוא אבק שנוצר
על ידי שביט (ובמקרים נדירים - על ידי אסטרואיד), במעברו סביב השמש. האבק
ממשיך לנוע במסלול השביט סביב השמש, וכשמסלולו של כדור הארץ חוצה
את מסלולו של שביט כזה, הוא
עובר באזור שעשיר באבק. בתאריך, או בתאריכים, שבהם כדור הארץ חוצה את מסלול
השביט, נראה מטר מטאורים. בלילות בהם יש מטרות מטאורים עשירים, כגון מטר
הפרסאידים (Perseids), ששיאו חל בין ה- 11 ל- 12
לאוגוסט מדי שנה, מספר המטאורים
עשוי להגיע לכמה עשרות, עד כמה מאות בשעה. ישנם מטרות מטאורים שהשיא שלהם
מחזורי. דוגמה טובה הוא מטר הליאונידים (Leonids), החל ב-
17 בנובמבר מדי שנה. מדי 33 שנים, נצפה שיא חזק מאוד של המטר, עד
כמה עשרות אלפי מטאורים בשעה ! ברם, השיא של מטר הליאונידים, נמשך מחצית
השעה בלבד, והוא נראה רק מאזור קטן על פני כדור הארץ, כאשר השיא נצפה מישראל
וירדן בשנת 2000 בקצב של אלפי מטאורים בשעה. להלן, כמה מושגים הקשורים במטרות מטאורים: רדיאנט הרדיאנט (radiant)
היא נקודה דמיונית בחלל, שנראית
כנקודת המוצא של מטר המטאורים. נשאלת השאלה, מדוע נראים המטאורים כיוצאים
מנקודה אחת? כדור הארץ נע
בחלל, לכיוון האזור שבו מצויים חלקיקי האבק היוצרים את מטר המטאורים.
החלקיקים נלכדים על ידי כדור הארץ,
ונעים לקראתו בקווים מקבילים. כיוון שכל החלקיקים מגיעים מאותו כיוון
בחלל, הם נראים כיוצאים מנקודה אחת, בגלל תופעת הפרספקטיבה, ממש כשם שפסי
הרכבת ועמודי החשמל המקבילים, באיור
3-7, נראים כיוצאים מנקודה אחת.
במטרות 'רחבים', שנמשכים מספר ימים, נקודת הרדיאנט
נעה על פני כיפת השמים מדי לילה, עקב שינוי הכיוון של תנועת כדור
הארץ יחסית לחגורת האבק, הנובעת מצורת מסלולו של כדור הארץ. כל מטר מטאורים
נקרא על שם קבוצת הכוכבים, בה מצויה נקודת הרדיאנט בשיא המטר. קז"ש - קצב זניטי לשעה הקז"ש ((ZHR - zenithal hourly
rate) הוא מושג המבטא את מספר המטאורים
בשעה, שהיו נצפים בשעת השיא של המטר, לו נקודת הרדיאנט היתה בזניט בתנאים
אופטימליים (חושך מוחלט ללא ירח או עננים). ככל שנקודת הרדיאנט מרוחקת מהזניט בעת שיא
המטר, ייראו פחות מטאורים מאשר הקז"ש הצפוי. על-פי-רוב הקז"ש המרבי
ייראה תמיד לאחר חצות, כיוון שאז הצופה מצוי על חלק כדור הארץ הפונה לכיוון אזור האבק. שיא המטר ישנם מטרות מטאורים שנמשכים מספר שבועות וישנם כאלה שאורכים
מספר ימים. שיא המטר חל ביום
ובשעה, בהם כדור הארץ מצוי במרכזו של אזור האבק. הואיל ושעת השיא של המטר היא בזמן עולמי, האזור בו ייראה הקז"ש
הגדול ביותר בשיא המטר יהיה האזור בו הקז"ש ימצא בשעת השיא תהיה בלילה,
לאחר חצות בקרבת הזניט. מקור המטר מקור המטר הוא השביט או האסטרואיד, שממנו נוצר האבק הגורם את המטר. .להלן נתוני מטרות המטאורים העיקריים לשנת 20131.
כל הזמנים נתונים בשעון ישראל (שעון חורף). במצב של הנהגת שעון קיץ יש להוסיף
לזמן את ההפרש 1 IMO, International Meteor Organization
|