עמוד הבית
מי אנחנו
פורומים ורשימת תפוצה
אלמנך שמי ישראל
אסטרו-לאב
ציוד לצפייה בשמיים
בנה במו ידיך
חדשות ומאמרים

אלמנך שמי ישראל דן בתופעות אסטרונומיות הנראות משמי ישראל

כוכבים משתנים
התכסויות כוכבים
אלמנך שנתי
מערכת השמש

 

 

מטרות מטאורים 

מגיד הרקיע לשמי ישראל
 
לוח שנה לשמי ישראל
 
ספר השנה לשנת 2013
 
מטרות מטאורים
 
תיאור גרפי של מערכת השמש
 

המקור למטרות המטאורים הוא אבק שנוצר על ידי שביט  (ובמקרים  נדירים - על ידי אסטרואיד),  במעברו סביב השמש. האבק  ממשיך לנוע במסלול השביט סביב השמש, וכשמסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של  שביט כזה, הוא עובר באזור שעשיר באבק. בתאריך, או בתאריכים, שבהם כדור הארץ חוצה את מסלול השביט, נראה מטר מטאורים. בלילות בהם יש מטרות מטאורים עשירים, כגון מטר הפרסאידים (Perseids), ששיאו חל בין ה- 11 ל- 12 לאוגוסט מדי שנה,  מספר המטאורים עשוי להגיע לכמה עשרות, עד כמה מאות בשעה. ישנם מטרות מטאורים שהשיא שלהם מחזורי. דוגמה טובה הוא מטר הליאונידים (Leonids), החל ב-  17 בנובמבר מדי שנה. מדי 33 שנים, נצפה שיא חזק מאוד של המטר, עד כמה עשרות אלפי מטאורים בשעה ! ברם, השיא של מטר הליאונידים, נמשך מחצית השעה בלבד, והוא נראה רק מאזור קטן על פני כדור הארץ, כאשר השיא נצפה מישראל וירדן בשנת 2000 בקצב של אלפי מטאורים בשעה.

להלן, כמה מושגים הקשורים במטרות מטאורים:

רדיאנט

הרדיאנט  (radiant)  היא נקודה דמיונית בחלל,  שנראית כנקודת המוצא של מטר המטאורים. נשאלת השאלה, מדוע נראים המטאורים כיוצאים מנקודה אחת?

כדור הארץ  נע בחלל, לכיוון האזור שבו מצויים חלקיקי האבק היוצרים את מטר המטאורים.  החלקיקים נלכדים על ידי כדור הארץ,  ונעים לקראתו בקווים מקבילים. כיוון שכל החלקיקים מגיעים מאותו כיוון בחלל, הם נראים כיוצאים מנקודה אחת, בגלל תופעת הפרספקטיבה, ממש כשם שפסי הרכבת ועמודי החשמל המקבילים, באיור  3-7, נראים כיוצאים מנקודה אחת.  במטרות 'רחבים', שנמשכים מספר ימים, נקודת הרדיאנט  נעה על פני כיפת השמים מדי לילה, עקב שינוי הכיוון של תנועת כדור הארץ יחסית לחגורת האבק, הנובעת מצורת מסלולו של כדור הארץ. כל מטר מטאורים נקרא על שם קבוצת הכוכבים, בה מצויה נקודת הרדיאנט בשיא המטר.

קז"ש - קצב זניטי לשעה

הקז"ש ((ZHR - zenithal hourly rate) הוא מושג המבטא את מספר המטאורים בשעה, שהיו נצפים בשעת השיא של המטר, לו נקודת הרדיאנט היתה בזניט בתנאים אופטימליים (חושך מוחלט ללא ירח או עננים).  ככל שנקודת הרדיאנט מרוחקת מהזניט בעת שיא המטר, ייראו פחות מטאורים מאשר הקז"ש הצפוי. על-פי-רוב הקז"ש המרבי ייראה תמיד לאחר חצות, כיוון שאז הצופה מצוי על חלק כדור הארץ הפונה לכיוון   אזור האבק.

שיא המטר

ישנם מטרות מטאורים שנמשכים מספר שבועות וישנם כאלה שאורכים מספר ימים.  שיא המטר חל ביום ובשעה, בהם כדור הארץ מצוי במרכזו של אזור האבק.  הואיל ושעת השיא של המטר היא בזמן עולמי, האזור בו ייראה הקז"ש הגדול ביותר בשיא המטר יהיה האזור בו הקז"ש ימצא בשעת השיא תהיה בלילה, לאחר חצות בקרבת הזניט.

מקור המטר

מקור המטר הוא השביט או האסטרואיד, שממנו נוצר האבק הגורם את המטר.

.להלן נתוני מטרות המטאורים העיקריים לשנת 20131. כל הזמנים נתונים בשעון ישראל (שעון חורף). במצב של הנהגת שעון קיץ יש להוסיף לזמן את ההפרש

1 IMO, International Meteor Organization

תאריך שיא מטר

שם המטר

משך המטר

קז|ש ומקור

מהירות כניסה לאטמוספירה

הערות

1

/

4

 קואדרנטידים

28/12-12/1

קז"ש 120, מקור – שביט C/1385U1? 

 41 ק"מ לשנייה

ירח 40%, זורח לקראת חצות

4

/

23

 לירידים

16-25/4

קז"ש 18 . עשוי להגיע ל-90
מקור – שביט ת'אצ'ר

 49 ק"מ לשנייה

ירח כמעט מלא

4

/

24

 אטא פופיס

15-28/4

קז"ש משתנה, עד 40
מקור - שביט 26
P/Grigg-Skellerup

 18 ק"מ לשנייה

ירח כמעט מלא

5

/

6

 אטא אקווארידים

19/4-28/5

קז"ש 65
מקור שביט האלי 1/
P

 66 ק"מ לשנייה

ירח זורח רק לקראת הבוקר. חרמש דק

5

/

9

 אטא לירידים

3-14/5

קז"ש 3

 43 ק"מ לשנייה

סמוך למולד

6

/

27

 בואטידים

22/6-2/7

קז"ש משתנה
מקור – שביט 7
P/Pons-Winnecke

 18 ק"מ לשנייה

ירח כמעט מלא. זורח לקראת 22

7

/

28

 פיסקיס אוסטרינידים

15/7-10/8

קז"ש 5

 35 ק"מ לשנייה

ירח כמעט מלא. זורח לקראת 22

7

/

30

 אלפא קפריקורנידים

3/7-15/8

קז"ש 5
מקור – שביט
169
P/Neat

 23 ק"מ לשנייה

ירח 50%. זורח בחצות

7

/

30

 דלתא אקווארידים דרומי

12/7-23/8

קז"ש 16
מקור  -שביט 96
P/MachHolz

 41 ק"מ לשנייה

ירח 50%. זורח בחצות

8

/

13

 פרסאידים

17/7-24/8

קז"ש 100
מקור – שביט סוויפט-טאטל  109/
P

 59 ק"מ לשנייה

ירח 40%, שוקע לקראת 22

8

/

18

 קאפא קיגנידים

3-25/8

קז"ש 3
מקור – אסטרואיד 2008
ED69

 25 ק"מ לשנייה

ירח כמעט מלא

9

/

1

 אלפא אוריגידים

28/8-10/9

קז"ש 6
מקור – שביט
C/1911 Kiess

 67 ק"מ לשנייה

חרמש ירח 20%, זורח לקראת 2

9

/

10

 אפסילון פרסאידים

5-21/9

קז"ש 5

 66 ק"מ לשנייה

חרמש ירח 22%. שוקע בתחילת הערב

10

/

8

 דרקונידים

 

קז"ש משתנה
שביט יעקוביני-צינר  21/
P

 20 ק"מ לשנייה

ירח סמוך למולד

10

/

10

 טאורידים דרומיים

10/9-20/11

קז"ש 5
מקור – שביט אנקה  2/
P

 27 ק"מ לשנייה

 ירח 30%. שוקע בתחילת הערב

10

/

12

 דלתא אקוואריגידים

10-18/10

קז"ש 2

 67 ק"מ לשנייה

ירח 50%. שוקע לקראת חצות

10

/

18

 אפסילון גמינידים

14-27/10

קז"ש 3

 70 ק"מ לשנייה

ירח מלא

10

/

21

 אוריונידים

2/10-7/11

קז"ש 25
מקור – שביט האלי  1/
P

 66 ק"מ לשנייה

ירח כמעט מלא

10

/

24

 לאו מינורידים

19-27/10

קז"ש 2

 62 ק"מ לשנייה

ירח 75%, רוב שעות הלילה

11

/

12

 טאורידים צפוניים

20/10-10/12

קז"ש 5
מקור – אסטרואיד 2004
TG ?

 29 ק"מ לשנייה

ירח 70%. שוקע מעט לאחר חצות

11

/

18

 לאונידים

6-30/11

קז"ש 15
מקור – שביט טמפל-טאטל 55/
P

 71 ק"מ לשנייה

ירח מלא

11

/

22

 אלפא מונוקרידים

15-25/11

קז"ש משתנה – עשוי להגיע ל-400

 65 ק"מ לשנייה

ירח 80%. רוב שעות הלילה

12

/

9

 מונוקרואידים

27/11-17/12

קז"ש 2

 42 ק"מ לשנייה

ירח 50%. שוקע לקראת חצות

12

/

12

 אלפא הידרידים

3-15/12

קז"ש 3

 58 ק"מ לשנייה

ירח 75%, רוב שעות הלילה

12

/

14

 גמינידים

7-17/12

קז"ש 120
אסטרואיד פאת'ון

 35 ק"מ לשנייה

ירח כמעט מלא

12

/

16

 קומה ברניקידים

12-23/12

קז"ש 3

 65 ק"מ לשנייה

ירח מלא

12

/

20

 לאו מינורידים

5/12-4/2

קז"ש 5

 64 ק"מ לשנייה

ירח כמעט מלא

12

/

23

 אורסידים

17-26/12

קז"ש 10
עשוי להגיע ל-50
מקור שביט טאטל 8/
P

 33 ק"מ לשנייה

ירח 75%, רוב שעות הלילה