עמוד הבית
מי אנחנו
פורומים ורשימת תפוצה
אלמנך שמי ישראל
אסטרו-לאב
ציוד לצפייה בשמיים
בנה במו ידיך
חדשות ומאמרים

 

מערכת השמש

שבתאי

ירחי שבתאי

עד שחלפו שתי חלליות הוויאג'ר סמוך לשבתאי, היו ידועים עשרה ירחים  בלבד, כאשר ששה מהם נראים היטב בטלסקופ חובבים בינוניים.  מאז נתגלו  50 ירחים נוספים, מרביתם קטנים ביותר, הנעים בשולי הטבעות ו'מעצבים' תוך כדי כך את צורתן.

ירחים - נתונים פיזיקליים
 
ירחים - נתוני מסלול
 
נטיית מסלולי ירחים
 
תצוגה גרפית ירחים
 
ירחים
 
תפריט ראשי שבתאי
 
 
 
 

טיטאן  (Titan)

הירח השני בגודלו במערכת השמש (אחר גאנימד)  והיחיד, להוציא את טריטון,  ירחו של נפטון , שהוא בעל אטמוספירה  משלו. טיטאן  התגלה על ידי  הויגנס  בשנת 1655 והוא הירח הראשון של שבתאי  שנצפה בטלסקופ. קוטרו  - 5,150 ק"מ  (ללא האטמוספירה) והוא מרוחק משבתאי מרחק ממוצע של מיליון ו- 221 אלף ק"מ. מרחקו הגדול של טיטאן משבתאי ובהירותו הגבוהה מאפשרים לצפות בו גם במשקפת שדה קטנה.   טיטאן משלים הקפה אחת סביב שבתאי אחת ל- 15.96 יום.  הרכבו של טיטאן  דומה להרכבם של שני ירחי צדק  הגדולים, קאליסטו  וגאנימד. צפיפותו הממוצעת,  1.88 גרם לסמ"ק,  מעידה על כך שרובו ככולו  של טיטאן הוא קרח וסלעי סיליקאט. אטמוספירת טיטאן  מרשימה גם בקנה מידה ארצי:  הלחץ האטמוספירי על פניו של טיטאן שווה ל- 1600 מיליבר - פי  1.6 מהלחץ האטמוספירי על פני כדור הארץ . לחץ אטמוספירי כזה הוא גדול יחסית למסתו של טיטאן, הקטנה פי 30 ממסת כדור הארץ, והוא נובע מהרכב  האטמוספירה המכילה בעיקר חנקן מולקולרי ומולקולות כבדות של אטומי פחמן  ומימן. כמו  כן, מכילה האטמוספירה כמויות קטנות של  הגז האציל ארגון . ללחץ האטמוספירי הגבוה אחראית גם  הטמפרטורה הנמוכה של האטמוספירה, המגיעה ל-  176°C -   בלבד.   גובהה של אטמוספירת  טיטאן  מגיע ל- 400 ק"מ; בשכבותיה העליונות, ובגובה 230 ק"מ מעל פני הקרקע צבעה הופך לכחול:  בגובה זה ומעליו מצויה שכבת אובך, המפזרת את קרני השמש, וצבעה כחול. האובך  צולם היטב על ידי החללית וויאג'ר 1   כשהיתה במרחק 434 אלף ק"מ מטיטאן. מתחת לגובה זה צבעה של האטמוספירה הופך לכתום, צבע המקנה לטיטאן את הגוון האופייני לו.   בשנת 2005 נחתה על טיטאן גישושית בשם הויגנס.  הגישושית שנשלחה על ידי המקפת קאסיני, שמקיפה מאז ת שבתאי, נחתה על פני טיטאן תוך שהיא חוצה את העננים הסמיכים שלו.  הגישושית גילתה פני קרקע שעליהם יש כנראה אגמים העשירים במתאן נוזלי וכן בתרכובות שונות, עשירות בפחמן, שמזכירות נפט גולמי על כדור הארץ.

את מסלולו של טיטאן  עוטף אבוב של מימן, המשתרע עד מסלולו של הירח הפנימי יותר - ריאה. האבוב  נוצר על ידי מולקולות המכילות מימן המצויות באטמוספירה הגבוהה של טיטאן, הנשברות על ידי קרינת השמש. המימן הקל בורח מטיטאן, וממשיך להקיף את שבתאי  במסלולו של טיטאן. תופעה דומה לזו קיימת סביב מסלולו של איו  סביב צדק .

מימס (Mimas)

הקרוב ביותר לשבתאי מבין הירחים הניתנים לתצפית בטלסקופ בינוני.  מימס  התגלה בשנת 1789 על ידי וויליאם הרשל. קוטרו 390 ק"מ בלבד ומרחקו הממוצע משבתאי הוא 185,520 ק"מ.  מימס משלים הקפה סביב שבתאי  אחת ל- 22 שעות  ו- 36.48 דקות.  פני השטח שלו מלאים במכתשים והגדול ביניהם נקרא על שם מגלהו - מכתש הרשל . זהו מכתש אדיר מימדים במונחי מימס - קוטרו  130 ק"מ, שליש מקוטרו של מימס ועומקו - 10 ק"מ. אין ספק,   מימס האומלל נחבט כהוגן בעת שנוצר מכתש הרשל!   צפיפותו של מימס היא 1.17 גרם לסמ"ק ומעידה על כך שהוא מורכב בעיקר ממים.

אנקלדוס (Enceladus)

גם ירח  זה התגלה  על ידי הרשל, אך הודות למרחקו  משבתאי , הגדול ממרחקו של מימס, קל לצפות בו בטלסקופ קטן. קוטרו של אנקלדוס  - 500 ק"מ והוא מצוי במרחק של 238,020 ק"מ משבתאי. אנקלדוס משלים הקפה אחת סביב שבתאי  אחת ל-  32 שעות ו- 52.8 דקות.  צפיפותו גדולה אך במעט מצפיפותו של מימס ושווה ל- 1.24 גרם לסמ"ק. פני השטח של אנקלדוס מזכירים את אלו  של גאנימד , ירחו של צדק :  הם מלאים  מכתשים,  אך נראים בהם גם בקעים וחריצים באזורים בהם אין מכתשים. נראה שצורות אלה הן תולדה של פעילות גיאולוגית מאוחרת. לאחר הגעתה של המקפת קאסיני לשבתאי הגיעו תצלומים המראים את פניו הקרחיים של אנקלדוס וכיום מאמינים כי והקרום של אנקלדוס הוא קרום דק ומתחתיו מצויים מים נוזליים.

תטיס (Tethys)

תטיס  התגלה על ידי קאסיני בשנת 1684. קוטרו 1050 ק"מ והוא נמנה על הגדולים שבין ירחי שבתאי . תטיס מצוי במרחק ממוצע של 294,660 ק"מ משבתאי ומשלים הקפה סביבו אחת ל- 1.88 יום. פניו מכוסים מכתשים  שהגדול ביניהם - אודיסאוס (Odysseus) , הוא בקוטר מרשים של 400 ק"מ. כמו כן, מצוי על פניו קניון ענק, איתקה חזמה (Ithaca Chasma), המשתרע מצפון לדרום, לאורך שלושה רבעים מהיקף הירח, רוחבו 100 ק"מ ועומקו 5 ק"מ. יתכן והקניון הענק נוצר כתוצאה מהחבטה שספג תטיס בעת שנוצר מכתש אודיסאוס. הרכבו של תטיס, שמשקלו הסגולי 1.24 גרם לסמ"ק, דומה להרכבו של אנסלדוס  ומכיל בעיקר קרח. קל, יחסית, לראות את תטיס בטלסקופ קטן. בשנת 1984 נתגלו שני ירחים  נוספים - טלסטו  וקליפסו (Telesto, Calypso) - המצויים באותו מרחק משבתאי,  ומשלימים הקפה סביבו אחת ל- 1.88 יום. שניהם קטנים וקוטרם אינו עולה על 50 ק"מ.

דיון (Dione)

קוטרו של דיון  1120 ק"מ, הוא מצוי במרחק של 377,400 ק"מ משבתאי ומשלים הקפה סביבו  אחת ל- 2.737 ימים. דיון, כמו תטיס , נתגלה בשנת 1684 על ידי קאסיני. בדומה לתטיס, גם במסלולו של דיון יש ירח  נוסף זעיר המקיף את שבתאי. הירח  הזעיר, הלן (Helene) , נתגלה בשנת 1980 וגודלו 18X15 ק"מ בלבד. את דיון  קל, יחסית, לראות בטלסקופ קטן. משקלו הסגולי  -  1.44 גרם לסמ"ק  - המשקל הסגולי הגדול ביותר בין כל ירחי הקרח של שבתאי, עשוי להצביע כי  מרכיב הסלע בהרכבו של דיון גדול יותר. לפיכך, יתכן ובהרכבו של דיון מצויים גם יסודות רדיואקטיביים, בכמות גדולה יותר מאשר ירחי קרח אחרים, וכתוצאה מכך תוכו חם יותר. מסיבה זו, נראים על פניו של דיון תצורות נוף שמקורן בפעילות גיאולוגית ענפה -  הם אינם מכוסים במידה שווה על ידי מכתשים  ולמעשה רק אותו חלק של דיון הפונה אל כיוון התנועה שלו סביב שבתאי, מלא במכתשים (דיון, כמו מרבית ירחיו של שבתאי, מפנה תמיד צד אחד לכיוון שבתאי, ממש כשם שהירח שלנו מפנה  צד אחד אלינו).  תצורת הנוף הבולטת ביותר על פני של דיון הוא המכתש הגדול אמטה (Amata) , שקוטרו 100 ק"מ, ומסביבו נחילים של חומר מותך שהתקרר, שכפי הנראה,  נזרק אל פני השטח של דיון  בעת שנוצר  המכתש.

ריאה (Rhea)

למרות שירח זה הוא אחד הבהירים  בין ירחי שבתאי , הוא נתגלה על ידי קאסיני באיחור מה לאחר שנתגלו יתר הירחים על ידו:  ריאה  נתגלה בשנת 1672 והוא הירח הבולט ביותר, בין ירחי שבתאי,  לאחר טיטאן . מרחקו הממוצע של ראה משבתאי הוא 527,040 ק"מ והוא משלים הקפה סביבו אחת ל- 4.518 ימים.  ריאה הוא  הירח השלישי בגודלו אחר טיטאן וקוטרו 1530 ק"מ.   ריאה  מורכב בעיקר מ קרח ומשקלו הסגולי הוא 1.33 גרם לסמ"ק.  גם על פני השטח שלו, בדומה לדיון, רק צד אחד  מלא במכתשים. מאידך, כמעט ולא נראות על פניו,  שמזכירות את פניו של הירח שלנו,  עקבות של פעילות גיאולוגית, כפי שנראות על פניו של דיון . לפיכך, מעריכים שפניו של ריאה הן עתיקות ביותר וכמעט לא נשתנו מאז הופצץ במסיביות על ידי סלעים לאחר היווצרותו.

יפטוס (Iapetus)

אחד המוזרים בירחים במערכת השמש . יפטוס  הוא הירח הרחוק ביותר משבתאי, למעט הירח פובה (Phoebe). מרחקו הממוצע של יפטוס משבתאי הוא 3,561,000 ק"מ והוא משלים הקפה סביב שבתאי  אחת ל- 79.331 ימים. יפטוס שונה משאר ירחי שבתאי גם בנתונים של מסלולו סביב שבתאי: בניגוד למסלולים הכמעט מעגליים של מרבית ירחי שבתאי, האקסנטריות של מסלול יפטוס היא 0.10. כלומר, מסלולו של יפטוס סביב שבתאי  אליפטי מאוד ובנוסף,  הוא  נטוי בזווית של 14°.72  יחסית למישור המשווה של  שבתאי.  קוטרו של יפטוס הוא 1740 ק"מ ומשקלו הסגולי 1.21 גרם לסמ"ק, דומה לזה של יתר ירחי הקרח של שבתאי.

קאסיני, שגילה את יפטוס  בשנת 1671, הבחין כי צדו האחד, זה הפונה אל כיוון תנועתו סביב שבתאי , כהה פי 10 מצדו האחורי.  קאסיני הבחין כי יפטוס נראה רק כשהוא מצוי בצד אחד של שבתאי, המערבי,  ולא מצדו האחר, המזרחי. החללית וויאג'ר 2, שחלפה ב-  22 לאוגוסט מרחק של 1.1 מיליון ק"מ מיפטוס,  הוכיחה כי מסקנתו של קאסיני  נכונה: האזור הפונה אל כיוון התנועה של יפטוס  כהה, כנראה עקב נוכחות של חומר כהה מאוד, שנוצר על ידי התנגשות של יפטוס בגוף כלשהו או שמקורו בתוככי יפטוס. הצד האחורי בהיר פי 10 ומלא מכתשים .

למידע על יתר ירחי שבתאי אנא קראו תחת ההפנייה לנתונים פיזקליים ולנתוני מסלול