עמוד הבית
מי אנחנו
פורומים ורשימת תפוצה
אלמנך שמי ישראל
אסטרו-לאב
ציוד לצפייה בשמיים
בנה במו ידיך
חדשות ומאמרים

 

מערכת השמש

נוגה

 

6052 km 

רדיוס בקו המשווה

4.87x1027 g  גר'

מסה בגרמים

0.817

מסה ביחס למסת כדה"א

5.24 g cm-3

צפיפות ממוצעת גר' לסמ"ק

0.00

פחיסות1

0.65

אלבדו גיאומטרי2

סלעי – סיליקטים, מינרליים, ליבת ברזל

מבנה כוכב הלכת

  מכילה בעיקר CO2 (96.5%) , נתרן (3.5%), SO2 (0.15%(  ומעט ארגון ואדי מים.

אטמוספירה – מרכיבים עיקריים

8.87 m s-2

תאוצת כובד בקו המשווה3 – נמדדת במטרים לשנייה בריבוע

0.905

תאוצת כובד בקו המשווה ביחס לכדור הארץ

10360 m s-1

מהירות בריחה בקו המשווה4 – נמדדת במטרים לשניה

-243.01d

זמן סיבוב עצמי (סידרלי)5

נמדדת בימים (d) או שעות (h)

 

יממה  (סינודי)6

נמדדת בימים (d) או שעות (h)

224.70d

זמן סיבוב סביב השמש (סידרלי) נמדד בשנים (y) או ימים (d) 7.

583.92d

מחזור סינודי ממוצע. נמדד בשנים (y) או ימים (d)8.

177o.18

נטיית ציר הסיבוב (במעלות)9

3o.24

נטיית מישור הסיבוב (במעלות) 10

0.7233

מרחק ממוצע מהשמש (ביחידות אסטרונומיות) 11

0.0068

אקסנטריות המסלול12

0.72

מרחק פריהליון ממוצע13

0.73

מרחק אפהליון ממוצע14

9

קוטר זוויתי אופייני מיזערי (שניות קשת)

50

קוטר זוויתי אופייני מירבי (שניות קשת)

-3.8

בהירות אופיינית מזערית

-4.7

בהירות אופיינית מירבית

אין

מספר ירחים

אפמרידים
 
אלונגציה
 
מופעי בוקר
 
מופעי ערב
 
מרחק מהארץ ומהשמש
 
חלק מואר ובהירות
 
תפריט ראשי נוגה
 
   
 

נוגה הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן במימדיו. בדומה לכדור הארץ, גם נוגה  מכוסה בעננים, אם כי, העננים על פני נוגה סמיכים מאוד, ואינם מאפשרים לראות את פניו. מפאת קרבתו היתרה לשמש, החום הרב   גרם להתאיידות כל הגזים שעל פניו אל האטמוספירה ומנע בכך היווצרות אוקיינוסים וימים. חוסר האוקיינוסים על פני נוגה מנע מתרכובות גזיות שונות, כמו דו תחמוצת הפחמן, לשקוע וליצור סלעי משקע. התוצאה - אטמוספירה  עשירה בדו תחמוצת הפחמן, הפועלת כחממה, ומונעת מכוכב הלכת המחומם על ידי קרני השמש  להתקרר. הלחץ האטמוספירי על פני נוגה,  הגדול פי 90 מזה שעל פני כדור הארץ , לא אפשר לחוקרים לראות את פני הקרקע של נוגה.

מימדיו של נוגה  דומים למימדי כדור הארץ  - קוטרו  12,100 ק"מ, שווה ל- 0.95 מקוטר כדור הארץ. מרחקו הממוצע  של נוגה מהשמש - 0.723 יחידות אסטרונומיות ומכאן שהוא עשוי להתקרב אל כדור הארץ מרחק של  0.27 יחידות אסטרונומיות בלבד, השווים ל- 40 מיליון ק"מ בעת התקבצות תחתונה.  זהו המרחק הקרוב ביותר בין כדור הארץ לכוכב לכת כלשהו. נוגה משלים הקפה סביב השמש  אחת ל  224.7 יום, שהם 0.6125 שנים ארציות  (ראה  להלן), במהירות ממוצעת של 35.03 ק"מ בשנייה.

המחקר היחיד של נוגה, שנעשה ישירות  מכדור הארץ, התמקד בשכבות העננים הנצחיות שלו . התצפיות היעילות ביותר היו אלה שנעשו בתחום העל סגול, שגילו שכבות רבות של עננים בתצורות ותרכובות שונות. שכבות העננים העליונות מורכבות בעיקר מחומצה גופרתית. רק בשנת 1970 הצליחה החללית הרוסית וונרה 7  לנחות על פני  נוגה. תשע חלליות נוספות מאותה סדרה נחתו ומדדו את הרכב האטמוספירה של נוגה ואת מבנהו ואף הצליחו לשגר מספר תמונות של אתר הנחיתה, בטרם נמעכו על ידי הלחץ האטמוספירי האדיר.

בשנת 1978 שיגרה סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א , שתי חלליות מסדרת פיוניר ונוס  -     - האחת מיפתה לראשונה את פני הקרקע של נוגה,  באמצעות קרני מכ"מ, שחדרו את העננים, והשנייה נחתה על פני נוגה תוך שחרור 5 גשושיות, שחקרו את מבנה האטמוספירה. בשנת 1985 שוב מדדו שתי חלליות רוסיות מטיפוס ווגה   את האטמוספירה של נוגה.  המבצע הגדול והפורה ביותר של מיפוי פני נוגה  נעשה על ידי סוכנות החלל האמריקאית,  כאשר מעבורת החלל אטלנטיס  שיגרה את המקפת מגלן  ב- 4 למאי 1989. מגלן ביצעה סדרה של הקפות עד מחצית 1991 ומיפתה באמצעות קרני מכ"מ בהפרדה גבוהה, כ-  84% מפני  נוגה.   המדידות של מגלן איפשרו, בפעם הראשונה, למפות את פני השטח של נוגה באיכות גבוהה ביותר. מגלן הראתה שמרבית פני השטח של נוגה  הם מישורים גדולים, שחלק מהם מתנשאים לגובה של מספר ק"מ. שני המישורים הגדולים הם: אישטר טרה  (Ishtar Terra), המצוי בחציו הצפוני של נוגה, ואפרודיטה טרה (Aphrodite Terra), המצוי בחציו הדרומי. ההרים  הגבוהים ביותר על פני נוגה הם - הרי מקסוול  (Maxwell Montes), המתנשאים לרום של 11 ק"מ מעל פני נוגה.  למרות האטמוספירה הסמיכה שלו, הצליחו מטאוריטים לנחות על פני נוגה וליצור מכתשים,  שהגדול ביניהם קוטרו כ- 280 ק"מ. מלבד זאת, נראים גם הרי געש  על פני נוגה, שכפי הנראה  אינם פעילים כעת וכן נראות צורות נוף משונות כגון חריצים וכיפות עגולות.

התצפית בנוגה

נוגה  משלים סיבוב סביב צירו אחת ל- 243.01  יום  (יממה  סידרית), אך הוא סובב בכיוון הפוך לכיוון בו מסתובבים כדור הארץ ומרבית כוכבי הלכת סביב צירם. קו המשווה של נוגה נטוי יחסית למישור הסיבוב שלו בזווית של 177°.3.   נוגה משלים הקפה אחת סביב השמש  ב- 224.701  יום. כמו בכוכב-חמה, משך היממה השמשית על פני נוגה - פרק הזמן החולף בין שני מעברים ממוצעים של השמש בקו המצהר של צופה הנמצא על נוגה  -  ארוך יותר ממשך השנה של נוגה.

גם נוגה, ככוכב חמה, הוא כוכב לכת פנימי: מסלולו  קרוב יותר לשמש ממסלולו של כדור הארץ,  ולפיכך האלונגציה המרבית של נוגה אינה עולה על 47°  מהשמש. לכן, ניתן לראותו בשמים עד ארבע שעות לאחר שקיעת השמש (כוכב ערב),  או ארבע שעות בטרם זריחתה (כוכב בוקר). פני נוגה נראים במופעים  הדומים למופעי הירח וכוכב-חמה. פרק הזמן החולף  בין שתי התקבצויות עליונות או בין שתי התקבצויות תחתונות עוקבות של נוגה הוא 583.92  יום.  (ראה בפרק הדן על תנועות כוכבי הלכת). 

נוגה חולף על פני דיסקת החמה, בעת התקבצות תחתונה, פעמיים במשך 120 שנה. המעברים של נוגה על פני דיסקת השמש מתרחשים בזוגות, שמרווח הזמן ביניהם הוא  8 שנים.  סך הכל, יש ארבע סדרות של מעברים, A, B, C, ו- D, כשהפרש הזמן בין כל מעבר ומעבר, בכל סדרה, הוא 243 שנים. המעבר האחרון בסדרה A היה ב- 9 לדצמבר 1874 והמעבר הבא באותה סדרה  יחול ב- 11 לדצמבר 2117. המעבר האחרון בסדרה B היה ב- 6 לדצמבר 1882 והמעבר הבא בסדרה ייראה ב- 8 לדצמבר, 2215. המעבר האחרון בסדרה C נראה ב- 8 ביוני, 2004  (המעבר הבא שייראה בסדרה זו ייראה ב- 11 ביוני, 2247). המעבר האחרון בסדרה D, היה ב-  3 ליוני 1769, והמעבר הבא בסדרה זו, ייראה ב- 6 ליוני, 2012. את המעברים של נוגה על פני דיסקת השמש ניתן לראות בצורה הטובה ביותר, על ידי הטלת דמות דיסקת השמש, המתקבלת באמצעות טלסקופ, על גבי נייר לבן. (ראה בפרק הבא).

פרק הזמן הממוצע שבו נוגה  נראה ככוכב בוקר או ככוכב ערב הוא 290 יום.  מכיוון שכך, חשבו הקדמונים שנוגה הוא שני כוכבים שונים - כוכב בוקר, שנקרא  בפי העברים 'איילת השחר ' וכוכב ערב שנקרא  - 'נוגה'.

 נוגה  הוא גרם השמים הזוהר ביותר בשמים אחר השמש  והירח וניתן לראותו, בעין הבלתי מזויינת, גם באמצע היום. לשם כך, יש לדעת במדויק את מיקומו של נוגה על פני כיפת השמים.  בטלסקופ קטן ניתן לראות היטב את מופעי נוגה . התקופה המומלצת לתצפית היא  בעת שנוגה מתקרב אל כדור הארץ,  אז עוצמת אורו וגודלו הזוויתי גדלים, והוא נראה כחרמש צר. פחות  מומלץ לצפות בו כשהוא עובר אל צדו המרוחק של מסלולו, אז בהירותו קטנה, גודלו הזוויתי פוחת והוא נראה   כעיגול פגום.