|
|||||||
 |
חדשות ומאמרים |
|
|||
|
הלוח העברי, עונות השנה, חגים ומועדים |
|||||
הלוח העברי ומחזור העיבורמאת: ד"ר יגאל פת-אל
הלוח העברי הביא את השילוב
בין מחזור הירח, לבין אורך השנה הטרופית, לכמעט שלמות. תוך שהוא מתבסס על
הלוח האשורי - בבלי, הכניס הלוח העברי תוספות ומחזורי עיבור מדויקים, שמצליחים
לשמור את היחס בין המחזור הירחי לשנה הטרופית עד עצם היום הזה. הלוח העברי שאני מכירים כיום
הוא תוצאה של עמל רב, שנמשך
שנים רבות, והובא לידי גמר על ידי הנשיא הילל השני, במאה הרביעית לספירה. תחילת הלוח נקבעה ביום א' בתשרי, שנת דק"ה
(4105 שנים לבריאת העולם לפי ההלכה היהודית, 24 בספטמבר שנת 344 לספירה). היום החל בשעה 6 בערב, לאחר
שקיעת החמה. הגדרות חלקי היממה על פי הלוח היהודי, שונות מההגדרות הנהוגות כיום: כל יממה מחולקת ל- 24 שעות, כל שעה הינה בת 1080 חלקים (בני 3.5 שניות כל אחד), וכל חלק מונה 76
רגעים. הואיל ואורכו של החודש הסינודי,
ממולד למולד, הוא 29.52 ימים, נקבעו במשך השנה 12 חודשים - חלקם בני 29 ימים (חודש חסר) וחלקם בני 30 ימים (חודש מלא). היום הראשון
בחודש נקרא: 'ראש חודש', והוא חל במולד הירח. בחודשים בהם יש 30
יום, נקרא גם היום האחרון בחודש בשם זה.
מספר הימים בכל חודש הוא כדלקמן:
תשרי, כסלו, שבט, ניסן, סיוון ואב הם חודשים מלאים, שאורך כל אחד
מהם הוא 30 ימים. החודשים חשוון, טבת, אדר, אייר, תמוז ואלול הם חודשים חסרים,
שאורך כל אחד מהם הוא 29 ימים. כאשר השנה מעוברת, מונה חודש אדר א' 30 ימים
והחודש הנוסף, אדר ב', מונה
29 ימים. מניין הימים בכל חודש הוא קבוע, מלבד בחודשים חשוון וכסלו; בשנה, שבה חשוון מונה 29 ימים וכסלו
מונה 30 ימים, יש סך הכל 354 ימים והיא נקראת: 'שנה סדורה'. מאידך, מדי פעם נקבעת
שנה הנקראת: 'שנה חסרה', המונה 353 ימים סך הכל, ובה מונים החודשים
חשוון וכסלו 29 ימים כל אחד. ולבסוף, מדי פעם נקבעת שנה הנקראת - 'שנה שלמה', בת 355 ימים סך הכל,
ובה מונה כל אחד משני החודשים האלה 30 ימים. מניין הימים, בגימטרייה,
בשנה השלמה הוא שנ"ה.
כדי להתאים את אורך השנה,
בת 12 החודשים הירחיים, לאורכה של השנה השמשית הטרופית, נוצר מדי
כמה שנים צורך בהוספת חודש נוסף לשנה. שיטה זו מכונה: 'עיבור', והיא מתבססת על העובדה שסך מניין הימים
ב- 235 חודשים ירחיים זהה כמעט לסך מניין הימים ב- 19 שנים שמשיות טרופיות.
מחזור זה, בן 19 השנים, מכונה: ה'מחזור הקטן', או 'מחזור הלבנה'.
הואיל וכל שנה אורכת 12 חודשים, אזי מספר החודשים ב- 19 שנים, קטן ב- 7 ממספר
החודשים (235) במחזור הלבנה: 19 x 12 = 228 מכאן, שבמשך 19 שנים יש מקום
ל- 7 שנים מעוברות, בנות 13
חודשים כל אחת. סדר השנים
המעוברות, בכל מחזור עיבור, הוא: השנים ה- 3, 6, 8, 11, 14, 17 והשנה ה-
19 בכל מחזור. שנה מעוברת עשויה להיות שנה סדורה מעוברת, בת 384 ימים, שנה
חסרה מעוברת, בת 383 ימים, או
שנה שלמה מעוברת, בת 385 ימים. שנה
שאינה מעוברת היא 'שנה פשוטה'.
מפאת אופי החגים - יום הכיפורים,
הושענא רבה ופסח - משתנה אורך השנה. אופי השנה, המכונה: הקביעה, מצוין בשלוש אותיות: האות הראשונה, מציינת
את היום בשבוע שבו חל ראש השנה. האות השניה מציינת אם אותה שנה היא חסרה ('ח'), סדורה ('ס'), או שלמה ('ש').
האות השלישית מציינת את היום
בשבוע בו חל הראשון של הפסח. סך הכל עשויות להיות 14 קביעות שונות, מחציתן מעוברות ומחציתן פשוטות. כל שנה מתחילה במולד של חודש
תשרי, אך לעתים היא נדחית ביום אחד או ביומיים. אם המולד חל בשעת הצהריים
או אחר הצהריים, נדחה ראש השנה ביום אחד. אם כתוצאה מהדחייה יחול יום הכיפורים
ביום ו' או ביום א', ובכך ייווצרו
שני ימי שבתון רצופים, יידחה ראש השנה ביום נוסף. סיבה נוספת לדחייה
היא מניעת האפשרות שהושענא רבה יחול ביום שבת. הואיל ומרווח הזמן, בן ראש
השנה ליום הכיפורים ולהושענא רבה, קבוע, לא יחול ראש השנה לעולם בימים א'
ד' או ו' (ומכאן הכלל - לא אד"ו ראש). אם בתחילת השנה חל המולד לפני הצהרים, אך
ראש השנה יחול באחד מהימים ה'אסורים', הוא יידחה ביום אחד. שנה שבה נדחה ראש השנה, נקראת: 'שנה
נדחית'. הלוח העברי מחלק את השנה, בנוסף
לחלוקה של החודשים והימים, לחלוקה גסה יותר של תקופות. בכל שנה יש ארבע תקופות
ואלה הן: תקופת ניסן, שבה חלה ראשית האביב, תקופת תמוז, שבה חלה ראשית הקיץ,
תקופת תשרי, שבה חלה ראשית הסתיו ותקופת טבת, שבה חלה ראשית החורף. התקופות מחלקות את השנה היוליאנית (שאורכה
365.25 ימים) לארבעה חלקים שווים, שאורכם חושב על ידי האמוראי שמואל במאה
השניה לספירה. אורך כל חלק: 91
יממות ו- 7.5 שעות. אורכן המצטבר של ארבעת התקופות
האלה, הנקראות תקופות שמואל, הוא 52 שבועות ו- 1.25 יממה. מכאן, שאם התחלנו את תקופת האביב, בשנה
מסוימת, ביום ג' בשעה 18:00, תחל אותה תקופה בשנה הבאה ביום ד' שעה 00:00 (הפרש של יממה ו- 6
שעות). כדי שתקופת האביב תחל
שוב ביום ג' ובשעה 18:00, יש להמתין בדיוק 28 שנים. מחזור זה מכונה: 'מחזור
החמה' או ה'מחזור הגדול'. על פי
המסורת היהודית, נבראה השמש ביום ג' בשבוע, בשעה 18:00 ומנקודת זמן זו החלו למנות את מניין מחזורי החמה. יש הנוהגים לחשב את אורכם של המחזורים על פי אורכה של השנה הטרופית,
כפי שחושב על ידי רב אדא - 365
ימים, 5 שעות, 55 דקות ו- 25.45
שניות (ערך זה ארוך ב- 6.5 דקות מאורכה של השנה הטרופית, כפי שהוא ידוע היום).
תקופה אחת, הנקראת: 'תקופת רב אדא בר אהבה', שווה לרבע מאורכה של
השנה הטרופית, כפי שחושב על ידו. |
|||||