|
|||||||
 |
חדשות ומאמרים |
|
|||
|
הלוח העברי, עונות השנה, חגים ומועדים |
|||||
הירח והלוח העברימאת: ד"ר יגאל פת-אל
במשך השבוע
הירח הולך ומתמעט, תוך שהוא נראה כמו סהר מעל האופק המזרחי לפני עלות
השחר. זהו הרבע האחרון (קרוי כך כיוון שהוא חל ברבע האחרון של החודש העברי
המושתת על מופעי הירח). ביום שני, 29 בספטמבר, הירח יהיה במולדו. הוא יהיה
כמעט בקו אחד מהשמש. נולד חודש חדש ובמקרה הזה, גם נולדה שנה חדשה. אמנם, ברכת קידוש הלבנה היא אחת המצוות החשובות ביותר
ביהדות, אך כיוון שהירח במולדו צמוד לשמש, אי אפשר לראותו. מכאן, שראיית
הירח מיד לאחר המולד היא אתגר שמרתק צופים רבים ברחבי העולם. יש לזכור כי
הלוח העברי המושתת על הירח נבנה כך שתחילת החודש החלה רק לאחר קבלת עדותם
של שני עדים מהימנים שנחקרו בבית דין, שהעידו שראו את הירח בן יומו. החל
מהמאה הרביעית לספירה, לאחר שהוגלתה שארית הפליטה, נחרב בית שני ונתבטלה
הסנהדרין, היה צורך לקבוע את הלוח העברי בלי להסתמך על שני העדים. הלוח העברי
בו אנו משתמשים היום, שהוא מלאכת מחשבת של שילוב בין מופעי הירח לבין
עונות השנה, נקבע ונחתם במאה הרביעית לספירה בבבל. הלוח קובע את מועדי תחילת
החודש תוך התחשבות באילוצים הלכתיים כגון – לא אד"ו
ראש (ראו בהמשך), לעומת הלוח העברי הנוכחי שבו מועדי המולד קבועים מראש,
הלוח המוסלמי המושתת על הירח בלבד עדיין מסתמך על עדים ולפיכך אי אפשר לקבוע
מראש תחילתם של מועדים אסטרונומיים, כגון תחילת או סוף חודש הראמאד'אן.
מצב זה גורם לכך שלעתים עשוי להיות הבדל בין יום או יומיים בתחילת החג במקומות
שונים בעולם. (גם עדת הקראים, המקיימת את חוקי התורה הכתובה בלבד, אינה מסתמכת
על הלוח העברי לפי הקביעה אלא מסתמכת על הראות הירח בפועל). בכל מקרה, ללא
אמצעים מתאימים אי אפשר לראות את הירח מיד לאחר המולד לא כל שכן בעת המולד
ויש לחכות לפחות למעלה מ-10 שעות כדי להבחין בירח בין יומו.
הלוח העברי הלוח העברי הביא את השילוב בין מחזור הירח, לבין אורך
השנה הטרופית, לכמעט שלמות. תוך שהוא מתבסס על הלוח האשורי - בבלי, הכניס
הלוח העברי תוספות ומחזורי עיבור מדויקים, שמצליחים לשמור את היחס בין המחזור
הירחי לשנה הטרופית עד עצם היום הזה. הלוח העברי שאני מכירים כיום הוא תוצאה של עמל רב, שנמשך
שנים רבות, והובא לידי גמר על ידי הנשיא הילל השני, במאה הרביעית לספירה.
תחילת הלוח נקבעה ביום א' בתשרי, שנת דק"ה
(4105 שנים לבריאת העולם לפי ההלכה היהודית). היום החל בשעה 6 בערב, לאחר
שקיעת החמה. הגדרות חלקי היממה על פי הלוח היהודי, שונות מההגדרות הנהוגות
כיום: כל יממה מחולקת ל- 24 שעות, כל שעה היא בת 1080 חלקים (בני 3.5 שניות
כל אחד), וכל חלק מונה 76 רגעים. הואיל ואורכו של החודש הסינודי (זהו אורך החודש ממולד
למולד), הוא 29.52 ימים, נקבעו במשך השנה 12 חודשים - חלקם בני 29 ימים (חודש
חסר) וחלקם בני 30 ימים (חודש מלא). היום הראשון בחודש נקרא: 'ראש חודש',
והוא חל במולד הירח. בחודשים בהם יש 30 יום, נקרא גם היום האחרון בחודש בשם
זה. מספר הימים בכל חודש הוא כדלקמן: תשרי, כסלו, שבט, ניסן, סיוון ואב הם
חודשים מלאים, שאורך כל אחד מהם הוא 30 ימים. החודשים חשוון, טבת, אדר, אייר,
תמוז ואלול הם חודשים חסרים, שאורך כל אחד מהם הוא 29 ימים. כאשר השנה מעוברת,
מונה חודש אדר א' 30 ימים והחודש הנוסף, אדר ב', מונה 29 ימים. מניין הימים בכל חודש הוא קבוע, מלבד בחודשים חשוון וכסלו;
בשנה, שבה חשוון מונה 29 ימים וכסלו מונה 30 ימים, יש סך הכל 354 ימים והיא
נקראת: 'שנה סדורה'. מאידך, מדי פעם נקבעת שנה הנקראת: 'שנה חסרה', המונה
353 ימים סך הכל, ובה מונים החודשים חשוון וכסלו 29 ימים כל אחד. ולבסוף,
מדי פעם נקבעת שנה הנקראת - 'שנה שלמה', בת 355 ימים סך הכל, ובה מונה כל
אחד משני החודשים האלה 30 ימים. מניין הימים, בגימטרייה, בשנה השלמה הוא
שנ"ה. כדי להתאים את אורך השנה, בת 12 החודשים הירחיים, לאורכה
של השנה השמשית הטרופית, נוצר מדי כמה שנים צורך בהוספת חודש נוסף לשנה.
שיטה זו מכונה: 'עיבור', והיא מתבססת על העובדה שסך מניין הימים ב- 235 חודשים
ירחיים זהה כמעט לסך מניין הימים ב- 19 שנים שמשיות טרופיות. מחזור זה, בן
19 השנים, מכונה: ה'מחזור הקטן', או 'מחזור הלבנה'. הואיל וכל שנה אורכת 12 חודשים,
אזי מספר החודשים ב- 19 שנים, קטן ב- 7 ממספר החודשים (235) במחזור הלבנה: 19 x 12 = 228 מכאן, שבמשך 19 שנים יש מקום ל- 7 שנים מעוברות, בנות
13 חודשים כל אחת. סדר השנים המעוברות, בכל מחזור עיבור, הוא: השנים ה- 3,
6, 8, 11, 14, 17 והשנה ה- 19 בכל מחזור. שנה מעוברת עשויה להיות שנה סדורה
מעוברת, בת 384 ימים, שנה חסרה מעוברת, בת 383 ימים, או שנה שלמה מעוברת,
בת 385 ימים. שנה שאינה מעוברת היא 'שנה פשוטה'. מפאת אופי החגים - יום הכיפורים, הושענא רבה ופסח - משתנה
אורך השנה. אופי השנה, המכונה: הקביעה, מצוין בשלוש אותיות: האות הראשונה,
מציינת את היום בשבוע שבו חל ראש השנה. האות השניה מציינת אם אותה שנה היא
חסרה ('ח'), סדורה ('ס'), או שלמה ('ש'). האות השלישית מציינת את היום בשבוע
בו חל הראשון של הפסח. סך הכל עשויות להיות 14 קביעות שונות, מחציתן מעוברות
ומחציתן פשוטות. כל שנה מתחילה במולד של חודש תשרי, אך לעתים היא נדחית
ביום אחד או ביומיים. אם המולד חל בשעת הצהריים או אחר הצהריים, נדחה ראש
השנה ביום אחד. אם כתוצאה מהדחייה יחול יום הכיפורים ביום ו' או ביום א',
ובכך ייווצרו שני ימי שבתון רצופים, יידחה ראש השנה ביום נוסף. סיבה נוספת
לדחייה היא מניעת האפשרות שהושענא רבה יחול ביום שבת. הואיל ומרווח הזמן,
בן ראש השנה ליום הכיפורים ולהושענא רבה, קבוע, לא יחול ראש השנה לעולם בימים
א' ד' או ו' (ומכאן הכלל - לא אד"ו ראש). אם בתחילת השנה חל המולד לפני הצהרים, אך ראש
השנה יחול באחד מהימים ה'אסורים', הוא יידחה ביום
אחד. שנה שבה נדחה ראש השנה, נקראת: 'שנה נדחית'. |
|||||