![]() |
|||||||
|
חדשות ומאמרים |
|
||||
|
הלוח העברי, עונות השנה, חגים ומועדים |
|||||
הבתולה וחג השבועותמאת: ד"ר יגאל פת-אל
חג השבועות
הוא חג קציר החיטים. מטבעו, חג זה קשור לתנועת השמש בשמים והוא נחוג 7 שבועות
מחג האביב שהוא חג הפסח. על-פי-רוב,
השמות בהן נקראו קבוצות הכוכבים הקדומות היו ביטוי לקשר של הקבוצות עם אירועים
הקשורים בעונות השנה או לסיפורים מיתולוגיים חשובים. לכן, אך טבעי הדבר שאירוע
כה חשוב כקציר החיטים יהיה קשור לקבוצת כוכבים. אכן, קבוצה זו היא קבוצת
בתולה (לזיהוי קבוצת בתולה אפשר להיעזר במפת הקבוצה ובמפת כוכבים מסתובבת
המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה). קבוצת בתולה, שנראית בימים
אלה כמעט בזניט לאחר רדת החשיכה כתיבה מוארכת ומקושתת קמעה, סימלה לעמים רבים בזמן העתיק את דמותה של האלה
האחראית על הקציר והתבואה, שזוהתה בתרבויות העמים העתיקים כאם הגדולה או
אמא אדמה. דימוי זה היה חובק עולם, והיה מקובל אצל עמי הפרת,
הסהר הפורה, אגן הים התיכון ואף מרכז אמריקה. ייתכן שמקור הדימוי של הקבוצה
לאם הגדולה הוא באגן הנילוס, בין האלף ה-6 לאלף ה-4 לפני הספירה, אז שהתה
השמש בתחומי הקבוצה בנקודת הקיץ כאשר היתה בשיא
גובהה בשמים, שזהו כידוע זמן הבשלת התבואה ועת הקציר. הקבוצה נשאה שמות של
אלות ונשים רבות הקשורות לאלת הקציר או לקציר עצמו כגון פרספונה ודמטר,
עישתר, חוה, רות המואבייה ומרים הבתולה. ברחבי העולם העתיק ייצגה
הבתולה את הפוריות ולכן היא אוירה ברוב מפות הכוכבים הקדומות עם חיטה או
עם אלומת חיטים בידה. במרבית העולם העתיק נקראה הקבוצה בשם בתולה. ביהודה,
למשל, נקראה הקבוצה בשם זה והבתולה האוחזת אלומת חיטים בידה היתה
כנראה גם סמלו של שבט אשר שהתברך בתבואה רבה: מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני-מלך (בראשית מ"ט כ'). בתולה היה שמה של הקבוצה
גם בסין, שם היא נקראה שֶה סָנג נֶאוּ,
הבתולה הקפואה, אך סביר להניח ששם זה הוא תוצאה של השפעה מיסיונרית. ההודים
קראו לקבוצה קָניָה, בתולה וכך היא נקראה גם בפרס. אך גם בבבל וגם בפרס הא
נקראה לעתים בשמות שמשמעותם תפרחת של חיטה.
ההתייחסות הקדומה ביותר
לקבוצה כבתולה מופיעה אצל הבבלים, שקראו לכוכב הבהיר ביותר בקבוצה בשם סָה-שָה-שירוּ, צמיד הבתולה. בקרב עמי עמק הפרת סימלה קבוצת
בתולה את דמותה של האלה עישתר, האלה החשובה ביותר,
שעתידה להתגלגל מאוחר יותר בתרבויות השונות לחתחור
המצרית, עשתורת הכנענית וכן אפרודיטה וונוס. עישתר,
המסמלת את כוכבי השמים, עשויה להיות המקור לשם העברי אסתר, שם עברי-יווני
שהוא המקור לשורש הלטיני של המילה כוכב (המילה היוונית אָסטיר
מציינת כוכב) ((Star, Stella. בעיני היוונים סימלה קבוצת
בתולה בדרך כלל את פרספונה, בתה של דמטר שנחטפה
בידי אל השאול האדס. האדמה חרבה משנעלמה פרספונה,
שסימלה את האביב ואת הפריחה. דמטר היתה
האם הגדולה ואלת הפוריות ולאחר שנעלמה בתה בארץ השאול, גרמה האלה האבלה לעצירת
היבול ומנעה מהאדמה לתת את פריה. גם דמטר, כמו
עישתר ואיסיס, היתה
בעלת שני הפכי אופי – הטוב (פוריות) והאופי הנקמני והלוחמני. לאחר שהושג
ההסכם עם האדס, שלפיו תשהה פרספונה כל שנה שלושה חודשים מתחת לאדמה (חודשי
החורף), האדמה עוצרת את יבולה כביטוי לצערה של דמטר.
ההסכם הושג בתיווכה של הקאטה, שסימלה את הירח,
וכן את הדמות הבוגרת והאחראית של הנשיות, שגם שמרה על ביצוע ההסכם. במקרה
זה זהו סמל לתפקידו של הירח לשמור על חלוקת הזמן בתוך השנה, לחלק את השנה
לחודשים ולדאוג למחזוריות השנתית (מתוך:
האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים) הכוכב הבהיר בקבוצה המסומן
באות היוונית אלפא הוא כוכב כחול וחם הקרוי בשם ספיקה, שמשמעותו – אגד שיבולים.
שמו העברי של הכוכב הוא שיבולת ושני השמות, הלטיני והעברי מסמלים את אגד
השיבולים שהבתולה אוחזת בידיה בעת הקציר. ספיקה הוא אחד מכוכבי הקיץ הבולטים
ולמציאתו אפשר להיעזר ביצול של העגלה הגדולה, שאם נמשיך אותו לכיוון דרום
נגיע לכוכב כתום ובהיר – זהו ארקטורוס, בקבוצת רועה הדובים. אם נמשיך את
הקשת נגיע לספיקה, שגונו הכחול מנוגד לגונו הכתום של ארקטורוס. ספיקה הוא הכוכב הראשי במערכת
בת חמישה כוכבים שארבעת המלווים שלו כה קרובים שאי אפשר להפריד בינם באמצעים
אופטיים ישירים. מרחקה של המערכת
המחומשת של ספיקה מהשמש הוא 262 שנות אור. קוטרו של ספיקה עומד על כ-11 מיליון
ק"מ, כ-8.3 פעמים קוטר השמש כאשר עצמת האור שלו משתווה לאורן של 40
שמשות. בימים אלה מתארח בקבוצת
בתולה אורח – זהו שבתאי המצוי בה מזה כשנה. שבתאי נראה בקצה הצפון מערבי
של הקבוצה ככוכב בהיר בגוון צהבהב-כתום, כאשר מעט צפונית מערבית מצוי כוכב
נוסף. זהו הכוכב הקרוי פורימה ומסומן באות היוונית
גאמא. פורימה הוא כמובן
כוכב שבת המצוי במרחק של 39 שנות אור מהשמש והוא מערכת של שני כוכבים הסובבים
סביב מרכז כובד משותף. שני הכוכבים נראים בעין ככוכב בודד אך טלסקופ
עשוי להפריד בין שני בני הזוג הצמודים, שכל אחד מהם גדול אך במעט מהשמש שלנו.
בעלי הסבלנות ביננו יהיו עשויים להבחין בשינוי
מקומם של בני הזוג זה ביחס לזה אם יצפו בהם במרווחי זמן של כמה שנים בין
תצפית לתצפית כיוון שהם משלימים הקפה סביב מרכז כובד משותף אחת ל-171 שנים. שבתאי עצמו מהווה תמיד מטרה
מועדפת בתצפיות אסטרונומיות הודות לטבעותיו הנראות גם בטלסקופים קטנים וכן
לירחיו, שהגדולים בהם ובראשם טיטאן, נראים גם במשקפות שדה גדולות. |
|||||