פרקי מבוא באסטרונומיה

 

אופן התרגול:

יש לצאת אל החצר או הגג. רצוי למצוא  מקום בו רואים את האופק או את רובו של קו האופק.

האופק: קו האופק הוא הקו המקיף אותנו, בו השמים והקרקע 'נפגשים'. יש לבקש מהתלמידים לתאר תווי מתאר המונעים מאיתנו לראות את האופק כמעגל מושלם המקיף אותנו - בתים, הרים, עצים וכדומה.

הזניט: לאחר הכרת האופק, יש להגביה את המבט עד שאנו פוגשים את הזניט. הזניט זו הנקודה הגבוהה ביותר בכיפת השמים והיא מצויה מעל הראש.  יש לזכור - לכל צופה קיימת נקודת זניט משלו אם כי כאשר הצופים קרובים זה לזה ההבדל במיקום הזניט, בין צופה לצופה, זניח.

רוחות השמים: כעת, יש לפנות אל כיוון הצפון ולאתר אותו. רצוי להמחיש את הכיוון באמצעות תוואי נוף המצוי בכיוון הכללי של הצפון, רחוק ככל האפשר. לאחר מכן, יש לנוע רבע סיבוב ימינה, זהו כיוון מזרח. שוב, יש למצוא תוואי נוף רחוק כדי להתוות את הכיוון לתלמידים. כעת, לנוע רבע סיבוב נוסף ימינה, זהו הדרום. לאחר מכן, רבע סיבוב נוסף ימינה - זהו המערב.  לבסוף, רבע סיבוב אחרון ימינה וחזרנו אל הצפון.