![]() |
|||||||
|
|
||||||||||||||
|
|
||||||||||||||
|
|
||||||||||||||
פרקי מבוא באסטרונומיה |
|
|||||||||||||
|
הגדרת נשוא הפעילות: כאמור,
מערכת הקואורדינטות המשווניות מקבילה למערכת קווי האורח והרוחב על פני כדור הארץ. הקטבים השמימיים מצויים
בהמשך ציר סיבוב כדור הארץ. קודם לכן, בתרגיל א - 4, זיהינו את כוכב הצפון, המצוי סמוך מאוד לקוטב השמימי
הצפוני ומדדנו את גובהו מעל האופק. |
פרקי תרגול
|
|||||||||||||
|
|
||||||||||||||
|
בתרגיל
א - 4, מצאנו שהקוטב הצפוני השמימי מצוי בגובה של 32 מעלות בקירוב מעל
האופק (עבור צופה המצוי במרכז הארץ). שאלת
מחשבה: הבט על השמים
לכיוון כוכב הצפון. האם יש קבוצות כוכבים שלעולם לא ישקעו? אם כן, מהו
מרחקן הזוויתי מכוכב הצפון? שלב
ראשון: בעזרת שיטת
מדידת זווית ראייה באמצעות 'שיטת כף היד', שתוארה בתרגיל א - 1. מדוד מעגל,
שרדיוסו 30 מעלות ומרכזו
בכוכב הצפון. זהה את כל
קבוצות הכוכבים התחומות במעגל שהתווית בעזרת המפה המופיעה בעמוד 141. זהה את קבוצות
הדובה הגדולה, הקסיופיאה,
קפאוס, דרקון והדובה הקטנה. קבוצות אלו נקראות - קבוצות סובבות קוטב, כיוון
שהן אינן שוקעות לעולם עבור צופה המצוי בישראל. (הערה - יש
חודשים בשנה בהם קשה לראות את כל קבוצות הכוכבים בשמים מסביבה עירונית
מוארת. במקרה זה, יש להסתפק בקבוצות הנראות. בכל מקרה, מסביבה עירונית
קשה לזהות את כל כוכבי הדובה הקטנה). |
||||||||||||||
![]() |
||||||||||||||